דף הבית
    אודות
    אותיות לפי הקבלה
    גורלות
    גורל השם
    גורל המסעות
    התאמת מזלות
    מזלות ויסודות
    מזלות הקבלה
    כח המזל
    זוגיות
    סגולות החודשים
    סגולות וקמיעים
    סגולות הפרנסה
    שם האדם
    פרשת השבוע
    שיעורים
    תלמוד הספירות
    תפילות כלליות
    מכתבים
    מאמרים
    חגים ומועדים
    גלריה תמונות
    מוזיקה
    צור קשר
    קבלה
    תמונות הרבי
    ספר איש ישר
    בדיקת הזוגיות
    שם האדם
    הבהרה משפטית
    סוד ההצלחה
    ארומותרפיה
    הצלחה בזוגיות
    היכרות עם עולמות
    כוח המזל
    אין שם טוב או רע
    אבנים
    התיקון הכללי
    הצלחה בזוגיות
    כעס
    אין יאוש
    הפרשת חלה
    ימים בחודש
    אותיות מיצגות
    אותיות וספירות
    פתרון החלומות
    קאוצ'ינג
    כוכב וחודש
    צדיק ורע לו
    תדר הבית
    חתן וכלה
 
 אין שם טוב או שם רע 
 
 
 
אין שם רע או שם טוב
 
הרבה אנשים באים ואומרים לי שמעתי שהשם שלי לא טוב , האם כדאי להחליף אותו ?
בקצב הזה לא יישארו שמות טובים! לכל שם יש את הייחוד שלו ואת הפוטנציאל הייחודי שלו .ישנם שמות שיותר קלים ושמות יותר קשים.
 
הכוונה שיש שמות שיותר קשה לעלות מהם מדרגה רוחנית וישנם שמות יותר קלים לעליית מדרגה רוחנית,דווקא השמות היותר מחייבים ויותר קשים מאפשרים להגיע למדרגה רוחנית יותר גבוהה,
 
אבל שוב אני מציין:
כי הדבר תלוי במידה רבה בתיקונה של אותה נשמה שאותה הנחילה לה הבורא. זאת מהות תיקונם,ומי אנחנו שנתערב בהשגחה אלוהית?
 
מי שכבר החליט להחליף את השם, כדאי שישים לב לדברים הבאים:
רק רב מקובל, או אדם שידוע כבעל רמה רוחנית גבוהה יכול לעזור בשינוי השם.
 
המקרים המומלצים להחלפת שם הם:
1. אדם או אשה שלא התחתנו עד גיל 40 ועדיין  אין להם ילדים.
2. אדם או אשה שאינו מתחבר לשמו מגיל ילדות.
3. אדם או אשה שכשהוא נולד היו חילוקי דעות על שמו,בין הוריו ובעיקר אם הוא בניגוד   לרצון האם.
4. אדם או אשה שנקרא על שם אדם שמת מייסורים או בגיל צעיר נקטפו חייו,או שניקרא על שם אדם  שעבר סבל רב בחייו.
5. אדם או אשה שנקרא על שם אדם שהיה ידוע  כאדם שלילי או רשע.
 
בכל מיקרה סעיפים 3 עד 5 מתייחסים רק למקרים שהאדם מרגיש תקיעות חזקה בחייו,ורע לו, ואינו מתחבר לשמו. ראוי וצריך לומר ששינוי של השם אינו שינוי של מה בכך אלה  הוא שינוי מהותי מאוד,כוחות הפועלים מאותו שם!
 
והדבר לא מצביע בהכרח על קלקול או טעות ,וייתכן הדבר ,שזה נובע מתיקון של השם שהנשמה עצמה מרגישה צורך לעשותו!
 
לכן מומלץ לאדם, גם לאחר תקופת שנים ארוכה, אם חייו קשים ויש לו תחושה של חוסר וספיקות לחזור לשמו המקורי המלא, במידה ואין לו את הצורך לחזור לשמו המקורי והוא מאוד שלם עם שמו שיישאר אתו ,אך בשני המקרים מומלץ עד מאוד לפעול לחיזוק השם !
 
פשוט עם אותו השם שאתו הוא משתמש ואליו הוא מחובר ! ללא שום הוספה של שום אות ושם נוסף, וזאת עושים בבית הכנסת בתפילה מיוחדת ,בתפילה זאת האדם בעצם מחדש את הברית בינו לבין הבורא ,ומקבל את ההשפעות המלאות והמבורכות של כל האותיות! מומלץ שייעשה בטקס מאורגן, מלווה בהשפעות רוחניות, כגון מתן צדקה, הקמת קופת גמ"ח  סעודה לנזקקים וכדומה.. כל אלה משפיעים רוחנית ..תרומה לבית הכנסת
לדוגמא:
חי פעמים שמו בשקלים. מומלץ ביותר לעשות זאת בבית הכנסת, לקרוא שם שלושה פרקי תהילים.
פרק כ', פרק ק"ל, ופרק קמ"ב
לאחר תפילה חשוב שייקראו פסוקים נבחרים מפרק קי"ט עפ"י אותיות של שמו, ולאחר מכן פסוקים של אותיות "ה.צ.ל.ח.ה." ולעשות "מי-שברך.." וכמובן להתייעץ בבית הכנסת עם הרב, וכל אחד לפי המסורת שלו ועדתו!
 
לא מומלץ לבחור בשם עם שתי אותיות, כי כך אין לשם מספיק כוח אנרגטי.
 
לאימהות שמתלבטות איזה שם לתת לתינוק הרך:
מומלץ שם בעל קונוטציה יהודית ושמות מהתנ"ך: משה,אברהם,יעקב,ישראל,שמואל,לאה,דבורה,דוד,שלמה ועוד..... שמות מומלצים: אייל, דוד, אור, ליאור, מירב, שְרי, חיים, דליה. ולא עם צליל לועזי כמו: "שון", "דון", "מאי" ועוד.
 
אותיות מומלצות: א', מ', ש', ב', ג', ד', ר', י', ו', ה', ז'.
 
לא מומלץ לקרוא בשם של זכר לנקבה כמו: "דניאל", "שחר", "טל", "שי" ועוד. שהם שמות שרוב הזכרים נקראים בהם, גם לזכר לא מומלץ לקרוא שם שרוב הנקבות נקראות בו כגון "ליאל" "שירן" "שני" ועוד...
 
שמות לא מומלצים: שמות של רשעים ,דוגמא לילית (שהיא מסמלת בקבלה את אם השדים)
 
שמות שלא מומלצים לרך הנולד :
לילי, עומרי, תומר, אסנת, עומר, לבנה, סהר, דינה, סימה, סמי,ציפורה. ( מומלץ לכתוב בלי האות ו ציפרה ).
 
לא מומלץ לקרוא על שם אדם שנפטר והיה ידוע בחייו כאדם בעל רמה רוחנית נמוכה או רשע כדי לא למשוך דינים .
 
מה מסמל שמו של האדם
נאמר בבראשית "נפש חיה היא שמו". בשמו של האדם נמצאת נפשו ותמצית מהות חייו.
השם של האדם מורה על הפעולה שעליו לעשות  בחייו ולכן מובא ב"שער הגלגולים" שקביעת השם היא מעין נבואה קטנה. בספר "אהבת שלום" בפרשת וירא, כותב, "כי עיקר חיותו של האדם הוא שמו,והיא היא נשמתו"
 
הוא מוכיח זאת בדוגמא :
כאשר מנסים להעיר אדם מתרדמתו קוראים לו בשמו ואז הוא מתעורר. (כאשר יקראו שם אחר – הוכח שאינו מתעורר ..) ולכן גם את ניתוח השם שאני מוציא לאדם זהו השם שאיתו הוא מתעורר באמצע הלילה, ולא השם שרשום בתעודת הזהות השם שמשתמשים בו הוא השם שהנשמה מחוברת אליו. אותיות השם הם הגורל והשפע שלנו.
אחד הדברים הבעייתיים שנתקלתי בעבודתי עם אלפי אנשים, היא שרובם לא ידעו לתת לי את השם שבו אשתמש להכנת המפה שלהם, והכוונה שכמעט כל אדם שני,השם שמשתמשים בו ביום יום אינו שם הולדתו!
 
והדוגמאות הם רבות מספור ואתן דוגמאות מספר:
יוסף - יוסי, דניאל - דני, אוריאל - אורי, נתנאל - נתי, עמנואל - עמי או מנו, רבקה - ריקי, משה - מוש, שושנה - שושי, רחלי - חלי, מרגלית - מרגול, אברהם - אבי, בנימין - בני, עליזה - ליזה, ורדה - ורד, אסתר- אתי, הדסה- הדס, והדוגמאות הם עוד רבות!
 
פירוש המושגים רחמים וגבורה:
רחמים בקבלה משמעו: אהבה, חיבה, חסד וחן השורים על האדם.
גבורה בקבלה משמעו: הגבלה, שיפוטיות, ביקורתיות,
 
                                      יציבות ודין הנמשכים אל האדם.
אותיות רחמים גמורים - א,ב,ג,ד,ה,ו
אותיות רחמים פשוטים - ז,ח,ט,י
אותיות זיווג של רחמים וגבורה - כ,ל,מ,נ,ס,ע
אותיות גבורה גמורים - פ,צ,ק,ר,ש,ת
 
רחמים גמורים
חסד,נתינה ואהבה. אדם זה מתנהג באהבה וחיבה לאנשים, ולכן גם הם אוהבים אותו. נטייה לעזור ונתינה גדולה. אדם זה הנתינה היא חלק מאישיותו ואופיו ובאופן טבעי .
 
רחמים פשוטים
דומים לרחמים הגמורים אך גם שונים במקצת, אדם זה הוא טוב ואוהב לעזור, אך לא מחפש ויוזם מתוך עצמו לעשות טוב, כמו בעלי הרחמים הגמורים.
 
זיווג של רחמים וגבורה
אנשים אלו הם שילוב של גבורה ורחמים (פשוטים)  פעם טוב להם ופעם רע. פעם אופטימיים ופעם פסימיים. יכולת הנתינה שלהם מותנית ועוברת סינון ובקרת שיפוט.
 
גבורה גמורים
עובדים מכוח גבורה שיפוט והגבלה ריסון  ודין צדק. יכולת נתינה שבאה ממקום של שיפוט וכדאיות והגבלה. אנשים חזקים,יציבים בדעתם,בעלי עמדה ברורה והחלטית.
 
למעשה ברוב השמות האותיות של השם מורכבות מכל ארבע הקבוצות הללו. כך שכל אדם יש בו מהכול, אך הכי חשובה היא האות הפותחת של השם.
 
אדם ששמו משה האות הפותחת היא האות מ, והיא תשפיע יותר משאר האותיות, ותהיה יותר דומיננטית . ההשפעה היא מכל הקטגוריות שיש בשם. ואם יש לו מקטגוריה אחת במיוחד, אזי היא השולטת עליו יותר, דומיננטית יותר. ושוב חשוב להזכיר שהאות הראשונה בשם, שהיא האות הפותחת, משפיעה יותר מכלמחזור חיים בשם.
 
חישוב לדוגמא בגימטרייא קטנה :
 
השם משה  -  האות מ בגימטרייה ד' 4 ,
 
                   האות ש בגימטרייה ג' 3,
 
                   האות ה בגימטרייה ה' 5,
 
                   ביחד 4+3+5 = 12 
 
מחזור החיים של משה הוא 12 שנים.
מגיל 0-4 תשלוט האות מ על חייו של משה ותקרין עליו את השפעותיה.
מגיל 5-7 תשלוט האות ש על חייו של משה ותקרין עליו את השפעותיה.
מגיל 8-12 תשלוט האות ה על חייו של משה ותקרין עליו את השפעותיה.
 
ושוב מהתחלה במחזור קבוע .
כל אדם אחרי  שלושה מחזורים של חייו יעבור שינוי רגשי חזק  הפסיכולוגים קוראים לזה "משבר גיל הארבעים". על פי הקבלה יש לזה שם אחר "התעוררות הנפש", שבה הנשמה מתעוררת ודורשת את חלקה בהתעוררות רוחנית!
 
מחזור ראשון של חייך היית צריך לגדול.
מחזור שני של חייך מוקדש ללימודים.
מחזור שלישי של חייך היית צריך להקים משפחה.
מחזור רביעי ,כאמור ,התעוררות הנשמה ,שבה היא דורשת את חלקה בהתפתחות ובהתקדמות שלך, לקום ולהתעורר רוחנית! זוהי הדרך של הנשמה לתקשר לבני האדם בגופו הפיזי כדי לעורר אותו. הקבלה נותנת לנו נוסחה שמאפשרת לקבל את ההשפעות שיש לאדם מיום הולדתו ועד מותו.
 
דוגמא: נישואים גירושים, הרחבת משפחה - ושלא נדע חיים ארוכים בעזרת השם.
שינויים במגורים ותנאי מגורים, מעברים חדים, לימודים, התחלות וסיומים משמעותיים, יצאה לחו"ל.ועוד .... בעיקרון דברים משמעותיים. קורה מצבים שאנו עומדים לפני פרשות דרכים כאלו  ואפילו לא מזהים שאנו עומדים בפרשת דרכים.
 
בקבלה נאמר שבכל רגע בחיינו אנו מגיעים לפרשת דרכים ועלינו להחליט לאיזה כיוון עלינו להמשיך וכל החלטה כזאת מובילה אותנו לדרך חדשה המשפיעה על כל חיינו לטוב ולרע."ובחרת בחיים". זוהי זכות הבחירה. בנקודות מעבר אלו עומדות לפנינו פרשות דרכים גדולות שההשפעה שלהם על חיינו עצומות .ושוב קורה מצבים שאנו עומדים לפני פרשות דרכים  ואפילו לא מזהים שאנו עומדים בפרשת דרכים.
 
יש להבין שאם קוראים לכם בשם מקוצר או שם  כינוי וחיבה יש לזה השפעה על מפת מחזור השם. ולמעשה השם המקוצר הופך לשימכם ולכתובתכם !!
יש להבין כי לכל תקופה יש בעיקר השפעה חיובית בנושאים מסוימים וכנ"ל השפעה שלילית שאותה מושך האדם במו ידיו.
אותיות מלך בשם
מקומם של האותיות בעצם קובע את השפעתו על השם הקבלה משתמשת במונח מלך שהם ראשי תיבות של מוח לב כבד האות הראשונה של השם מייצגת את המוח (חשיבה)
מוח – משמע רמת האינטליגנציה והחשיבה של האדם ורמת הרוחניות והמודעות העצמית של האדם – האם היא מפותחת או לא.
הנושאים של פרנסה ותכונות מודגשים יותר באות זאת!
האות הראשונה נקראת בקבלה אור פנימי.
 
האות השנייה של השם מייצגת  את הלב (רגשות)
הלב – משמעו היכולת של האדם להביע או לא להביע את רגשותיו לזולת וכיצד אנו מבטאים את האהבה שלנו.
הנושא של זוגיות ומשפחה מודגש יותר באות זאת!
 
האות השלישית בשם מייצגת את (הכבד).
כבד – היכולת של האדם לשחרר או לא לשחרר את הכעסים, ומרמזת על תיקונו של האדם והתקיעות שלו בחיים. כמו כן כבד מראה על מצב בריאותו של האדם.
הנושא של בריאות ופתיחת המזל מודגש יותר באות זאת!
 
האות הרביעית וכל אות נוספת בשם
מייצגות את יכולת הביצוע והמעשיות של האדם. האם ישלו או אין לו יכולת ביצוע. כמו כן הן יכולות להראות על יכולת לבצע דברים חדשים לגמרי,וליצור דבר חדש שאינו קיים עדיין.
במיוחד האמור כאן נכון לגבי האות האחרונה בשם!
בקבלה נקראת אור מקיף.
 
על חברה ויהדות
כל זרע שנזרע באדמה הוא בהתחלה קטן אחר כך מכה שורשים חזקים באדמה ואחר גדל לאט, לאט, ונהיה לעץ גדול שבתורו מפיץ זרעים לכל עבר וזהו הרעיון של טיפוס במדרגות עץ החיים לעלות ברמה הרוחנית,להתחיל בזרע קטן,אור קטן, גרעין קטן שילך ויצמח ויגדל ויפיץ את עצמו. שיהפוך לאור גדול שיאיר את סביבתו.
 
ואולי כולנו תקווה שנימצא את עצמנו יום אחד חיים בחברה שונה, טובה יותר,חברה נאורה,שמבוססת על ערכים של אהבה כבוד והערכה וסובלנות אחד לשני ,חברה שמודעת ועושה למען הסביבה בה היא חיה ודואגת לאיכות הסביבה,חברה עם מוסר גבוה, והכוונה למוסר אישי, למוסר עבודה,ולמוסר בין אישי. חברה שיודעת לערוך דיון תרבותי,אמיתי ועמוק על המשמעות של כל ערך ,לטוב ולרע.חברה שמבוססת על ערכים שמאחוריהם מסתתרת חכמת חיים שלמה. כמו:
 
"כבוד","חום ואהבה","משפחה","הורות","נאמנות","נישואים",
"זוגיות","כנות","נתינה","חסד","רחמים","חמלה","יושר","אמת",
"נתינה","צדקה","כבד את אביך ואמך","ואהבת לרעך כמוך",
"אל תדבר לשון הרע בחברך","גמילות חסדים","עזרה לזולת",
"נימוס","דרך ארץ","והדרת פני זקן" ,"ניקיון פיזי ורוחני",
"רגישות","גבורה","חכמה","בינה","אומץ","ריסון","אכפתיות",
"יושר","ענווה","צניעות","טוב","אהבה",ועוד....
 
ערכים שנדמה כי נשכחו. ערכים שעלינו מוטלת החובה להחיות הלכה ולמעשה!
עלינו כחברה, כיחידים, ובמיוחד כהורים להטמיע ערכים נעלים אלו אל תוכנו ודרך חיינו ואל תוך נשמת ילדינו! התורה ,תורת ישראל ,ניתנה לנו בדיוק בשביל לרכוש ולהטמיע אל תוכנו את אותם ערכים נפלאים! ולכן בלי קשר לדת ולאמונה בואו קודם כל ניקח את הדברים ואת הערכים הנעלים האלה ונפנים אותם וכולנו נוכל לנסות ליצור חברה שמבוססת על ערכים נעלים ,ונשגבים אלו. ערכים בסיסיים וראשוניים. וגם אם ערכים מסוימים מעוררים שאלות קשות, עצם הדיון בהם ,הופך את החברה לחברה תרבותית יותר. חברה שבה הכול יוכלו להסתכל בגובה עניים אחד לשני, הסתכל לתוך נשמתו של הזולת, בלי שום קשר,למעמדו החברתי\הכלכלי\הפוליטי.
 
ותמיד לא לשכוח שחברה קודם כל מורכבת מבני אדם. שהבסיס של כל חברה הוא אנשים, נשמות, ושכל אדם ואישה, קודם כל ,ילמד על עצמו , כדי להיות בן אדם טוב יותר,בן אדם ששואף לשלמות. והיה וכל פרט ובן אדם ישאפו להגיע לשלמות הזאת וככל שיותר ישאפו ואף יטרחו להגיע לכך,כך החלום של חברה טובה יותר יקרום עור וגידים ויתגשם.  אנו חיים במדינה רבת מתח שהאלימות בה נהייתה כבר חלק מהשגרה.
 
אין יום שלא נעשה מקרה אלימות מחריד של רצח,שוד,אונס, אונס בתוך המשפחה,תאונות דרכים אלימות במיוחד שנגרמות ברובם מטעיות אנוש, ועוד אישה שנרצחת ע"י בן זוגה,תוסיפו לכל זה האלימות עם שכננו הערבים,הטרור,הפיגועים,והאלימות בשטחים.
 
אנו עדים כיום לאלימות רבה בנוער, בבתי הספר,אנו עדים לבעיית סמים קשה של הנוער.
אנו עדים לויכוח קשה בפוליטיקה שלנו כשרובנו למעשה איבדנו את האמון בנבחרי הציבור שלנו מכל הקשת הפוליטית.
 
אנו עדים לתרבות  הדיון הקלוקלת והאלימה בחברתנו שאף הביאה לרצח ראש הממשלה.
אנו עדים לשסע העמוק שקורע את כל שכבות העם "ומלחמות " בין חרדים לחילונים,בין עולים חדשים לבן ותיקים, בין דתיים לבין עצמם, בין חילונים בין עצמם ,בין עדות שונות, בנינו ליהדות התפוצות ולפעמים אני שואל את עצמי אם יש מישהו שלא נימצא בסכסוך עם מישהו !
 
אנו חיים במתח תמידי עצום ובאווירה נוראה שבו יותר אנשים עושים לביתם שלהם ותו לא, החברה שלנו כאילו הסתגלה למצב החדש. ו"הערכים" ששולטים כיום בחברה ,הם בעיקר, ערכים שליליים: ערכים של" אדם לאדם זאב",ערכים של תרבות מערבית קלוקלת. של חומרנות וניצול בלי לשים לב לזולת,אנו עדים לירידה חדה בערכי מוסר בסיסיים של זוגיות (בעיקר בגידות),משפחה (אחוז הגירושים העצום שרק הולך וגדל) אנו עדים לירידת הערך הנעלה של הנישואים, מספרים חסרי תקדים של פנויים ופנויות ! שלא זוכים להגשים את הערך הנעלה של משפחה ,של זוגיות!!!!
ונורא מכך, נשים שלא זוכות להגשים את היקר מכל את ההורות!!!!
החיפוש ,הנואש לעיתים, אחר בן\בת זוג כדי לצאת מהבדידות, מהריקנות האיומה, לצאת "משוק הבשר" כמו שרבים מכנים זאת!
והערך העליון של חיי אדם שנדמה כי נשכח. אסונות איומים בלתי נתפסים ומובנים, שנגרמים כתוצאה מזלזול בערך הנעלה הזה,בתאונות דרכים,וסתם אלימות!
 
ושאף אחד לא יטעה, הדבר מקיף את כל שכבות האוכלוסייה.
 
וכאן בדיוק  אנו נכנסים לתמונה:
לעשות רגע אחד סטופ מהמרוץ המטורף של החיים ,לקחת פסק זמן ,ולנסות לעשות קודם כל לעצמנו ולנשמתנו. להתחיל לטפס במדרגות עץ החיים ולרכוש לנו רמה רוחנית גבוהה יותר. וכשנדע להחזיר לעצמנו את אותם ערכים ולחיות לפיהם אנו נשפיע על סביבתנו ובעשותנו זאת : נחזיר לכולנו את הערכים שנדמה שאבדו ובכך נתרום לתקן את החברה שבה אנו חיים.
 
ואיך נעשה זאת ?
ובכן ישנה דרך והיהדות הנאורה מראה אותה ועלינו רק מוטל ללכת בה!!!
כמה בינינו באמת יודעים \ מבינים מהי רוח התנ"ך, מסורת ישראל, היהדות?
אנו מנפנפים ומתריסים כלפי כל העולם כולו ביהדותנו, שאנו יהודים החיים בארץ ישראל כתוב לנו בתעודת הזהות שאנו יהודים, אנו עורכים כל יום "מלחמות חרמה" בין יהודים חילונים לבין יהודים דתיים וחרדים ובין העדות השונות.
 
אבל באמת כמה מאתנו מבינים מהי היהדות?
היהדות שכולנו מנפנפים בה כל אחד בדרכו .אולי אם כולנו נדע להבין מהי היהדות ומהי בכלל הדת הזאת, יקל עלינו למנוע את המחלוקות הרבות שבינינו בין היהודים  לבין עצמם.החרדים  טוענים שהם מבינים את היהדות ולכן דרכם היא הדרך הנכונה והיחידה!
 
הטעות הטרגית של הזרם הדתי החרדי, לפי הבנתי, שהם קושרים בחבל הטבור בין מסורת ישראל לבין יישומה באורח חיים ייחודי! והטעות העצומה והטרגית של הזרם החילוני שאינו מוכן לכבד את דרכם ואמונתם של הזרם הדתי\חרדי!
 
יש אומרים/טוענים שהחזרה בתשובה אפשרית אך ורק דרך ניהול דרך חיים מיוחדת. והמחמירים ביניהם אף טוענים שיש לקחת באופן מלא אחר כל המצוות בלי הנחות!
ובמלחמה הזאת על הדרך נראה שכולנו איבדנו את הערכים הבסיסיים של מסורת ישראל של היהדות ונראה כי כולנו הולכים לאבדון!
 
אצל החילונים נוצר פחד עצום מללמוד את היהדות ולהכיר את מסורת ישראל מפחד שהדתיים ינסו "להחזיר בתשובה" את החילונים ולחיות באורח חיים שלחלוטין אינם מעוניינים בו  !!!.
ומכאן נוצר הפער הגדול ו"מלחמות היהודים" פורצות.
אבל בדרך, איבדנו כולנו את המשמעות של מסורת ישראל המפוארת. ולכן עלינו ללמוד מהי היהדות ומהי המהות האמיתית שלה, מבלי חובה לחיות בדרך חיים שאיננו מעוניינים בה. אך ללא הכרות לא נדע מי אנחנו, ומה יעודנו בעולם, ולשם מה נולדנו, תורתנו הקדושה היא כהוראות יצרן שהרי אם לא נפעיל את המוצר לפי ההוראות של היצרן המוצר לא ישמר ואפילו יתקלקל. לכן תורת ישראל ניתנה לעם היהודי כולו ואין לאף מגזר בעלות עליו, תורת ישראל שייכת לעם היהודי כולו !
והיא ניתנה לנו כדי שנהיה "אור לגויים" לשאר אומות העולם. והכוונה לא כשליטים ועם שמורם מכולם  לא ולא!! לחלוטין לא!!!
אלה כדמות לחיקוי, כמורי דרך שההוויה היא נשגבת והיא אחת ואין זולתה !
ובכלל צריך ורצוי ללמוד וללמד את היהדות.
 
אני בטוח לחלוטין שאם כולנו היינו מבינים ולומדים את היהדות ואפילו קודם כל ללימוד לא בשביל "חזרה בתשובה"! אלא כדי שנלמד ונדע את מורשתנו, ונלמד את מסורת ישראל על פי התנ"ך, הזהר הקדוש והקבלה, ונפנים אל תוכנו את המסרים והערכים הנעלים והנפלאים שבה !!! היינו מבינים יותר טוב אחד את השני, כל חילוקי הדעות והמראות המכוערים של "מלחמות היהודים" שהיא מנת חלקנו ביום יום היו נחסכים מאתנו.
והיינו חיים בחברה אנושית טובה יותר, רגועה יותר, נכונה יותר, אוהבת יותר, נותנת יותר!
אמן כן יהי רצון  !!!
 
על קבלה ואמונה
כולנו תוהים ומעלים  שאלות רבות של:
מהי האמונה? מה המהות שלה?
למה בכלל נולדנו ולאיזו מטרה ותכלית?
מה תכליתה של ההוויה ,של הבריאה כולה?
ומיהי ומהי ההוויה והאם בכלל יש אלוקים?
שאלת השאלות היא האם יש "חיים" לאחר המוות?
שאלה שמקובלים שואלים : מהו הטעם לחיינו?
עובדה אחת משותפת ואין עליה עוררין היא: שכל הדתות\כתות\אמונות מאז ומתמיד כולם ללא יוצא מן הכלל  הבינו שיש "חיים" לאחר המוות!
(המילה חיים אינה נכונה כאן.  מתאימה יותר המילה "מודעות" ).
 
כמובן שלכל דת ישנה האמת שלה והפרשנות שלה אך, הבסיס קיום מודעות שמעבר למוות קיימת בכולם. רבים בתוכנו הספקנים וחסרי האמונה המחפשים אחר הוכחה ניצחת שאתה  אין להתווכח. אבל הוכחה כזאת לא מצאנו. נשאלת השאלה, אם אין הוכחה ויזואלית, שכלית, מוחשית למשהו אזי הוא לא קיים? רבים מאתנו כן מאמינים ואפילו באמונה שלמה! זאת מבלי שראו הוכחה ויזואלית,שכלית,מוחשית כלשהי.
 
וממה נובעת אמונה זאת?
הספקנים בינינו טוענים שכל עניין הדת ,והכוונה בעצם לכל דת, היא קונספירציה ענקית שהלכה והתפתחה והזינה את עצמה עם השנים ובמשך הדורות.טענה, שעל פניו נראית מאד הגיונית,שכלית. אך גם אם היא נכונה ,אולי אנו בעצם זקוקים לה?
 
לצורך ענייננו אנו נתמקד בדת שלנו "ביהדות". ההנחה, במיוחד בציבור החילוני, שאת התנ"ך ועצם לימודו יש ללמוד כספר היסטוריה וכציוני דרך של העם היהודי. לימוד זה הוא היהדות ,ונניח שהנחה זאת היא נכונה, אך היא חלקית בלבד וחוטאת לאמת!
התנ"ך אכן מספר לנו תולדות עמנו וההיסטוריה של היהדות. אחר כך את ההיסטוריה של העם היהודי ומנהיגיו עם נקודות ציון , גלויות ובעיקר נסתרות, על היהדות. היסטוריה שבמהלכה קיבלנו עלינו מרצון ולא מרצון את מצוות הדת. הגדולה והחשובה ביניהם היא מעמד הר סיני בו קיבל עם ישראל את תורתו הקדושה את עשרת הדיברות. האם אפשר שלא להתפעל מהתנ"ך, מהעוצמה הספרותית ואם תרצו הרוחנית הגלומה בו?
גם הספקנים וחסרי האמונה הגדולים ביותר בינינו אינם יכולים להתכחש לעובדה שהרבה חכמת חיים ישנה בתנ"ך. כמעט לכל פסוק ופסוק יש  חיים משלו, אמירה וחכמת חיים.
 
הרי ברור כשמש שללא כל קשר לאמונה ודת, כיצד חברה, הרואה עצמה חברה תרבותית, חברה נאורה,יכולה לקיים עצמה ללא הדברים הכול כך ברורים כמו:
לא תרצח ,לא תגנוב, ושאר עשרת הדיברות?
 
עשרת הדיברות מהוות בסיס למה שהופך חברה לתרבותית ולמקום שאפשר לחיות בו. במעמד הר סיני קיבל לראשונה העם היהודי את תורתו הקדושה ,את מצוות ה"תעשה" ואת מצוות  ה"לא תעשה" במקביל קיבלנו את תורת הנסתר שהיא התורה שבעל פה. תורה הבאה להסביר את מהות אותם מצוות, של היהדות. תורה שבעל פה, שנתקבלה תרתי משמע , כשאלו ש"קיבלו" אותה נקראים מקובלים.
 
לימים מסיבות שונות, המפורטות בספר הזהר, נכתבה וכיום אנו מכירים אותה בשמה הכולל כ"קבלה".כולנו שמענו על תורת הקבלה, תורת הנסתר של היהודים. הקבלה לא באה רק ללמד אותנו את תכלית קיומנו וללמד אותנו על היהדות ומקורה. הקבלה היא בעצם מכשיר המחבר אותנו עם ההוויה תרתי משמע.
 
הקבלה זה לא ספר "קסמים קמעות  וכשפים" כמו שרבים חושבים אלא כפי שזה נשמע, קבלה של היהדות ממקור ראשון, ולימים נכתב לספר,"ספר הזהר","ספר היצירה",אלה הספרים היותר ידועים, ספרים המסבירים את מהות היהדות!
 
כשבאתי ללמוד קבלה הערימו עלי קשיים בטענות שונות שהנפוצה ביניהם היא הטענה שמי שלומד קבלה לפני גיל ארבעים ישתגע. כיום אני יודע בדיעבד שטענה זו נכונה בחלקה. (אך לצערי פגשתי יותר משוגעים שלא למדו זוהר). לימוד הקבלה צריך להיות זהיר ובהתאמה לכל נשמה ובן אדם ,לימוד הזהר (הקבלה) אינו רק לימוד שכלי של ספרים, אלא התחברות אל ההוויה. ולעתים כשאדם אינו מוכן לכך ומתחבר לאור הוא יכול להינזק  בלשון המקובלים אנו כלי קיבול והתחברות אל ההוויה . והיא קבלת שפע האור, ואם כלי הקיבול קטן מלהכיל את שפע האור אותו אדם או אשה נשרפים ברמה רוחנית, ישנה גם סיבה לוגית נוספת.
 
בדרך כלל כל אדם בסביבות גיל הארבעים עובר שינוי רגשי חזק ותקופה קשה ומבלבלת. הפסיכולוגים קוראים לזה "משבר גיל הארבעים". על פי הקבלה יש לזה שם אחר: "התעוררות הנפש", שמשמעותה היא שהנשמה היא זו האומרת לאדם,"נו... נו... מחזור ראשון של חייך היית צריך לגדול. מחזור שני של חייך היית צריך להתעסק בלימודים. מחזור שלישי של חייך היית צריך להקים משפחה. אבל עכשיו מה איתי? גם אני צריכה להתפתח ולהתקדם, ומה אתה עושה עבורי? מה עם הרוחניות?" זוהי הדרך של הנשמה לתקשר עם האדם בגופו הפיזי כדי לעורר אותו.
יש הרבה חוכמה בטענה שאין אפשרות ללמוד לפני גיל ארבעים, הטענה התבררה לי כנכונה, רק לאחר שלמדתי .
 
הטענה היא שאדם צעיר בשנות העשרים לחייו טרם גיבש לעצמו זהות שבדרך כלל אדם מגיע אליה בסביבות גיל ארבעים .זהו אדם שחווה על בשרו את חוויות החיים כמו:
לדעת אישה, "ראה " עולם, לחוות אהבה , שנאה,  חברות,  בגידה, עול הפרנסה ,יחסים עם חברים , אכזבות, ילדים , עול גידול  ילדים, וחינוכם. ובעצם חי את החיים עם כל הכאב והשמחה שהם מזמנים לנו. לקראת גיל הארבעים מתחלף לו בדרך כלל כבר דור. ולעיתים אדם מאבד  את אחד מהוריו או שניהם וחווה את השכול. שלא לדבר על מישהו שאיבד את יקירו ממחלה, תאונה, או בצבא. חוויה טראומתית. רק אדם שחווה אותם חוויות יכול באמת להבין על מה הקבלה מדברת כי אז נשמתו מחוברת אל הכאב ושאר הרגשות החזקים.
 
אם כי אני טוען שיש ללמד את הקבלה בשני מישורים:
מישור אחד כדרך המקובלים דרך לימוד הקבלה שבה אפשר להגיע להתעלות הנפש , וכפי שכבר ציינתי, יש עמה הרבה סכנות לנפש ולנשמה. רק אדם מבוגר ויחידי סגולה יכולים ורשאים ללמוד ולהתעמק, וללמוד בדרך זו !!! לימוד שטומן בחובו המון סכנות לנפש ולגוף ! מצריך סגנון חיים ייחודי ואמונה ללא גבול.
 
המישור השני ,מישור השכל, ואולי בעצם מישור הלב ,שבו צריך ללמד מינקות את הקבלה כדרך שבאה ללמד ולהסביר את מהות היהדות דרך שבה אני מנסה כאן ללכת בה בכותבי דברים אלה. חווית המוות והשכול היא חוויה שרק מי שידע אותה מבין עד כמה היא כואבת , כאב נפשי ופיזי עצום. המלווה בתחושת ריקנות עצומה.
 
הכאב הוא כל כך עצום שאת החוויה של אושר מוחלט אנו מאבדים לעולמים. שהרי גם אם נופל בחלקך האושר המושלם כמו למשל זכייה במיליונים בלוטו או הולדת ילד או כל דבר מאושר אחר,הרי תמיד תעבור בך דקירה של כאב של יקירך שאיננו פה לחוות אתך את האושר שנפל בחלקך. תמיד דווקא בזמן כזה עולה בנו השאלה המטרידה ששאלנו בתחילה
האם ישנם "חיים" אחרי המוות?
יש אומרים שבגלל המוות נולדו למעשה כל הדתות , כדי להקל על כאבנו הרב .כי הרי אם חושבים על זה היטב, אם המוות הוא סופי ומוחלט  כיצד אנו, החיים, נוכל להמשיך לחיות עם תחושת ריקנות עצומה בידיעה ברורה שהמוות הוא מוחלט? ואין אחריו שום כלום?! ריק. ואקום. וזהו ? בידיעה שלא נוכל לראות יותר ולהיפגש עם יקירנו יותר?!
 
רק אדם שאיבד אדם קרוב אליו יכול להבין את הרגשת הריקנות הנוראה האופפת אותו. את  המשמעות ואת הכאב הנורא ואת הצורך העצום, הנואש לעיתים, להאמין שיש משהו לאחר המוות.
 
האמונה הקטנה הזאת שיש סיכוי ולו הקלוש ביותר שיש משהו אחרי המוות, היא לעיתים גלגל ההצלה שלנו המאפשר לנו לקום ולהמשיך לחיות ולחזור למסלול החיים. כל דת בדרכה שלה מנסה להסביר את המשהו הזה, שהרי גם אם נכונה הטענה שכל הדת היא מן קונספירציה, שהלכה והזינה את עצמה עם חלוף השנים והדורות, הרי אנו זקוקים לה יותר מכל לאמונה הבסיסית והיסודית הזאת שיש "חיים" אחרי המוות.להבנה של הדת ,והיהדות בפרט, ישנה חשיבות רבה בקשר לרעיון של מודעות לאחר המוות.
 
שהרי אם אנו מקבלים ומאמינים ברעיון הבסיסי שיש חיים אחרי המוות הרי נשאלות השאלות הבסיסיות  המובנות מאליהם:  מה המהות של החיים שלנו? מי מנווט? יש הוויה? ואם כן, היכן הוא חי, מי הוא , מה הוא? מה הוא רוצה מאתנו? ולמה? מי מחליט מתי ולמה? האם ישנם נשמות? איפה הם חיים? מה היררכיה במקום שם הם נמצאים? ומהו בכלל המקום שבו הם חיים?  היכן הוא? למה בכלל נולד האדם? מה המהות של טוב ורע? ולמה בכלל יש רע בעולם? ומהי מלחמת הטוב ברע?
 
ומכל שאלה בעצם עולות שאלות רבות נוספות, שאלות קשות. כל שאלה היא סוגיה רחבת ממדים סוגיה שיש עמה המון שאלות  חדשות ומצריכה לימוד ועומק מחשבה ודיון. וסביב כל השאלות הללו נוצרה הדת והיהדות דרך התנ"ך. בראש ובראשונה הקבלה באה לתת תשובה לשאלות העצומות האלו.
בברכת התורה ולומדיה יהושע אוזן הי"ו

 

 
 
 
 
 
 
לוח שנה 
© כל הזכויות שמורות ליהושע אוזן, אין לגולש רשות כלשהי להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בתכנים, בתמונות ובשאר החומרים המופיעים באתר, אלא אם צוין אחרת.