דף הבית
    אודות
    אותיות לפי הקבלה
    גורלות
    גורל השם
    גורל המסעות
    התאמת מזלות
    מזלות ויסודות
    מזלות הקבלה
    כח המזל
    זוגיות
    סגולות החודשים
    סגולות וקמיעים
    סגולות הפרנסה
    שם האדם
    פרשת השבוע
    שיעורים
    תלמוד הספירות
    תפילות כלליות
    מכתבים
    מאמרים
    חגים ומועדים
    גלריה תמונות
    מוזיקה
    צור קשר
    קבלה
    תמונות הרבי
    ספר איש ישר
    בדיקת הזוגיות
    שם האדם
    הבהרה משפטית
    סוד ההצלחה
    ארומותרפיה
    הצלחה בזוגיות
    היכרות עם עולמות
    כוח המזל
    אין שם טוב או רע
    אבנים
    התיקון הכללי
    הצלחה בזוגיות
    כעס
    אין יאוש
    הפרשת חלה
    ימים בחודש
    אותיות מיצגות
    אותיות וספירות
    פתרון החלומות
    קאוצ'ינג
    כוכב וחודש
    צדיק ורע לו
    תדר הבית
    חתן וכלה
 
 
פרשת המן
 
סגולות מיוחדות
 
 

 
פרשת המן
 
מובא בספרים הקדושים בשם ר' מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל לקרוא את "פרשת המן" שניים מקרא ואחד תרגום ביום שלישי בשבוע בו קוראים פרשת בשלח פרשת המן שמות פרק טז
אמרו חז"ל: כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יחסרו מזונותיו וקודם פרשת המן אומרים 'יהי רצון'. ויוכל לומר פרשת המן אפילו בשבת רק את התפלות על הפרנסה לא יאמר בשבת
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתזמין פרנסה לכל עמך בית ישראל ופרנסתי ופרנסת אנשי ביתי בכללם בנחת ולא בצער בכבוד ולא בבזוי בהתר ולא באסור כדי שנוכל לעבוד עבודתך וללמוד תורתך כמו שזנת לאבותינו מן במדבר בארץ ציה וערבה 
לשון ארמית
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה הָאֲנָא מַחֵית לְכוֹן לַחְמָא מִן שְׁמַיָּא; וְיִפְּקוּן עַמָּא וְיִלְקְטוּן פִּתְגָם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ בְּדִיל דַּאֲנַסֵּינוּן הַיְהָכוּן בְּאוֹרָיְתִי אִם לָא וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה וִיתַקְּנוּן יָת דְּיַיְתוֹן וִיהֵי עַל חַד תְּרֵין עַל דְּיִלְקְטוּן יוֹם יוֹם וַאֲמַר מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּרַמְשָׁא וְתִדְּעוּן אֲרֵי יְיָ אַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם וּבְצַפְרָא וְתִחְזוֹן יָת יְקָרָא דַּייָ בְּדִשְׁמִיעָן קֳדָמוֹהִי תֻּרְעֲמָתְכוֹן עַל יְיָ וְנַחְנָא מָא אֲרֵי מִתְרָעֲמִתּוּן עֲלַנָא
וַאֲמַר מֹשֶׁה בִּדְיִתֵּין יְיָ לְכוֹן בְּרַמְשָׁא בִּסְרָא לְמֵיכַל וְלַחְמָא בְּצַפְרָא לְמִסְבַּע בְּדִשְׁמִיעָן קֳדָם יְיָ תֻּרְעֲמָתְכוֹן דְּאַתּוּן מִתְרָעֲמִין עֲלוֹהִי; וְנַחְנָא מָא לָא עֲלַנָא תֻּרְעֲמָתְכוֹן אֱלָהֵין עַל מֵימְרָא דַּייָ
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרוֹן אֵימַר לְכָל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל קְרוּבוּ קֳדָם יְיָ: אֲרֵי שְׁמִיעָן קֳדָמוֹהִי תֻּרְעֲמָתְכוֹן וַהֲוָה כַּד מַלֵּיל אַהֲרוֹן עִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִתְפְּנִיאוּ לְמַדְבְּרָא; וְהָא יְקָרָא דַּייָ אִתְגְּלִי בַּעֲנָנָא
וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר שְׁמִיעַ קֳדָמַי יָת תֻּרְעֲמָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַלֵּיל עִמְּהוֹן לְמֵימַר בֵּין שִׁמְשַׁיָּא תֵּיכְלוּן בִּסְרָא וּבְצַפְרָא תִּסְבְּעוּן לַחְמָא; וְתִדְּעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן וַהֲוָה בְּרַמְשָׁא וּסְלֵיקַת שְׂלָיו וַחֲפָת יָת מַשְׁרִיתָא; וּבְצַפְרָא הֲוָת נָחֲתַת טַלָּא סְחוֹר סְחוֹר למשרית וּסְלֵיקַת נָחֲתַת טַלָּא; וְהָא עַל אַפֵּי מַדְבְּרָא דַּעְדַּק מְקֻלַּף דַּעְדַּק דְּגִיר כִּגְלִידָא עַל אַרְעָא וַאֲמַרוּ גְּבַר לְאַחוּהִי מַנָּא הוּא אֲרֵי לָא יָדְעִין מָא הוּא; וַאֲמַר מֹשֶׁה לְהוֹן הוּא לַחְמָא דִּיהַב יְיָ לְכוֹן לְמֵיכַל דֵּין פִּתְגָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ לְקוּטוּ מִנֵּיהּ גְּבַר לְפֹם מֵיכְלֵיהּ: עֻמְרָא לְגֻלְגֻּלְתָּא מִנְיַן נַפְשָׁתְכוֹן גְּבַר לְדִבְמַשְׁכְּנֵיהּ תִּסְּבוּן וַעֲבַדוּ כֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְקַטוּ דְּאַסְגִּי וּדְאַזְעַר וְכָלוּ בְּעֻמְרָא וְלָא אוֹתַר דְּאַסְגִּי וּדְאַזְעַר לָא חֲסַר: גְּבַר לְפֹם מֵיכְלֵיהּ לְקַטוּ
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְהוֹן: אֲנָשׁ לָא יַשְׁאַר מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא וְלָא קַבִּילוּ מִן מֹשֶׁה וְאַשְׁאַרוּ גֻּבְרַיָּא מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא וּרְחֵישׁ רִחְשָׁא וּסְרִי; וּרְגֵיז עֲלֵיהוֹן מֹשֶׁה וּלְקַטוּ יָתֵיהּ בִּצְפַר בִּצְפַר גְּבַר כְּפֹם מֵיכְלֵיהּ; וּמָא דְּמִשְׁתְּאַר מִנֵּיהּ עַל אַפֵּי חַקְלָא כַּד חֲמָא עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא פָּשַׁר וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְקַטוּ לַחְמָא עַל חַד תְּרֵין תְּרֵין עֻמְרִין לְחַד; וַאֲתוֹ כָּל רַבְרְבֵי כְּנִשְׁתָּא וְחַוִּיאוּ לְמֹשֶׁה וַאֲמַר לְהוֹן הוּא דְּמַלֵּיל יְיָ שַׁבָּא שַׁבָּתָא קֻדְשָׁא קֳדָם יְיָ מְחַר: יָת דְּאַתּוּן עֲתִידִין לְמֵיפָא אֵיפוֹ וְיָת דְּאַתּוּן עֲתִידִין לְבַשָּׁלָא בַּשִּׁילוּ וְיָת כָּל מוֹתָרָא אַצְנַעוּ לְכוֹן לְמַטְּרָא עַד צַפְרָא וְאַצְנַעוּ יָתֵיהּ עַד צַפְרָא כְּמָא דְּפַקֵּיד מֹשֶׁה; וְלָא סְרִי וְרִחְשָׁא לָא הֲוָת בֵּיהּ
וַאֲמַר מֹשֶׁה אִכְלוּהִי יוֹמָא דֵּין אֲרֵי שַׁבְּתָא יוֹמָא דֵּין קֳדָם יְיָ: יוֹמָא דֵּין לָא תַּשְׁכְּחוּנֵּיהּ בְּחַקְלָא שִׁתָּא יוֹמִין תִּלְקְטוּנֵּיהּ; וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא לָא יְהֵי בֵּיהּ וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה נְפַקוּ מִן עַמָּא לְמִלְקַט; וְלָא אַשְׁכַּחוּ
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה: עַד אִמַּתִּי אַתּוּן מְסָרְבִין לְמִטַּר פִּקּוֹדַי וְאוֹרָיְתָי חֲזוֹ אֲרֵי יְיָ יְהַב לְכוֹן שַׁבְּתָא עַל כֵּין הוּא יָהֵיב לְכוֹן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְחֵים תְּרֵין יוֹמִין; תִּיבוּ אֲנָשׁ תְּחוֹתוֹהִי לָא יִפּוֹק אֲנָשׁ מֵאַתְרֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וּשְׁבַתוּ עַמָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וּקְרוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל יָת שְׁמֵיהּ מַנָּא; וְהוּא כְּבַר זְרַע גִּדָּא חִיוָר וְטַעְמֵיהּ כְּאִסְקְרִיטָוָן בִּדְבַשׁ
וַאֲמַר מֹשֶׁה דֵּין פִּתְגָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ מְלֵי עֻמְרָא מִנֵּיהּ לְמַטְּרָא לְדָרֵיכוֹן: בְּדִיל דְּיִחְזוֹן יָת לַחְמָא דְּאוֹכֵילִית יָתְכוֹן בְּמַדְבְּרָא בְּאַפָּקוּתִי יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרוֹן סַב צְלוֹחִית חֲדָא וְהַב תַּמָּן מְלֵי עֻמְרָא מַנָּא; וְאַצְנַע יָתֵיהּ קֳדָם יְיָ לְמַטְּרָא לְדָרֵיכוֹן כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ לְמֹשֶׁה; וְאַצְנְעֵיהּ אַהֲרוֹן קֳדָם סָהֲדוּתָא לְמַטְּרָא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲכַלוּ יָת מַנָּא אַרְבְּעִין שְׁנִין עַד דְּעָאלוּ לַאֲרַע יָתֵיבְתָּא: יָת מַנָּא אֲכַלוּ עַד דַּאֲתוֹ לִסְיָפֵי אַרְעָא דִּכְנָעַן וְעֻמְרָא חַד מִן עַסְרָא בִּתְלָת סְאִין הוּא
 
לשון הקודש
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עֶרֶב וִידַעְתֶּם, כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּבֹקֶר, וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהוָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל יְהוָה; וְנַחְנוּ מָה, כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו; וְנַחְנוּ מָה, לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְהוָה
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה: כִּי שָׁמַע, אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר שָׁמַעְתִּי, אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו, וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה; וּבַבֹּקֶר, הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל, סָבִיב, לַמַּחֲנֶה וַתַּעַל, שִׁכְבַת הַטָּל; וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר, דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר, עַל הָאָרֶץ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ, מַה הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ: עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ, תִּקָּחוּ וַיַּעֲשׂוּ כֵן, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּלְקְטוּ, הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט יח וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר: אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, לָקָטוּ
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ; וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם, מֹשֶׁה וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ; וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָמָס וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר, לָאֶחָד; וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַיהוָה, מָחָר: אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כָּל הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה; וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה: הַיּוֹם, לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה בּוֹ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט; וְלֹא, מָצָאוּ
וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה: עַד אָנָה, מֵאַנְתֶּם, לִשְׁמֹר מִצְוֹוֹתַי, וְתוֹרֹתָי רְאוּ, כִּי יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לֶחֶם יוֹמָיִם; שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי לא וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ, מָן; וְהוּא, כְּזֶרַע גַּד לָבָן, וְטַעְמוֹ, כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה; וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת, לְמִשְׁמָרֶת וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם, אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת: אֶת הַמָּן, אָכְלוּ עַד בֹּאָם, אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא
 
אתה הוא יי לבדך אתה עשית את השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם ואתה הוא שעשית ניסים ונפלאות גדולות תמיד עם אבותינו גם במדבר המטרת להם לחם מן השמים ומצור החלמיש הוצאת להם מים וגם נתת להם כל צרכיהם שמלותם לא בלתה מאליהם כן ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים תזוננו ותפרנסנו ותכלכלנו ותספיק לנו כל צרכנו וצרכי עמך בית ישראל המרובים במלוי וברוח בלי טרח ועמל גדול מתחת ידך הנקיה ולא מתחת ידי בשר ודם.
 
יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי שתכין לי ולאנשי ביתי כל מחסורנו ותזמין לנו כל צרכנו לכל יום ויום מחיינו די מחסורנו ולכל שעה ושעה משעותינו די ספוקנו ולכל עצם מעצמנו די מחיתנו מידך הטובה והרחבה ולא כמעוט מפעלינו וקוצר חסדינו ומזעיר גמולותינו ויהיו מזונותי ומזונות אנשי ביתי וזרעי וזרע זרעי מסורים בידך ולא ביד בשר ודם.
 

 
סגולה לדיבור
ה' ישלח לו רפואה שלימה, תנו לו בבוקר לאכול כמה פיסטוקים, ואחד מכם יקרא עליהם את הפסוק  " ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש הם יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה "  [ יחזקאל מז, יב, ] . יאחז בידו ויקרא את הפסוק ויתן לו לאכול אפילו אחד , וכך תעשו שלשה ימים רצופים.
 

 
סגולות למציאת זיווג
א. לומר שירת היום כל יום בכונה
ב. ברכת הלבנה בכונה, וסימן : בתולה נשאת ליום הרביעי - ראשי תיבות לבנה
 
ג. לומר "שיר למעלות, תהילים פרק קכא
 
       א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
       ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
       ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;  אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
       ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
       ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
       ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
       ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
      ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם..
 
בכל תפלת שמונה-עשרה אחר ה"יהיו לרצון" השני.
 
ד. סגולה לבחור ירא ה' שרוצה שתזדמן לו כלה הגונה יאמר אחר תפלת שמונה-עשרה מזמור קכ"א שיר למעלות בכונה, ואחר כך יאמר התפלה שיסד מרן החיד"א בספר "עבודת הקודש" וימלא לו משאלות לבו לטובה במהרה :
 

 
סגולות לבנים זכרים ולגידול בנים בנחת
 
א.  למי שיש צער גידול בנים, או שאין לו כלל בנים, יאמר הפטרה דיום א' דראש השנה לאחר הדלקת נרות בערב שבת : "ויהי איש אחד מן הרמתים צופים" עד הסוף: "וירם קרן משיחו".
 
ב.  ויש לה לתן קודם הדלקת הנרות איזה פרוטות לצדקה, ועל ידי זה תזכה לבנים טובים, תלמידי חכמים וצדיקים.
 
ג.  למי שיש צער גידול בנים לומר כל יום פרשת מעשה בראשית.
 
ד.  סגולה בדוקה ומנסה לגידול בנים שהאיש יאמר בעת שיעשה הבדלה במוצאי שבת ג' פעמים שלושה פסוקים אלו, כי כל אדם אמרם פעם אחת, והוא יגיד ג' פעמים והוא בחון :
                    יהוה צבאות עמנו, משגב לנו אלהי יעקב סלה :
יהוה צבאות, אשרי אדם בוטח בך :
יהוה הושיעה, המלך יעננו ביום-קראנו :
 
ה. סגולה לזכות לבנים זכרים ותלמידי חכמים : יזהר מאוד בברכת התורה, באמרו : ונהיה אנחנו וצאצאי צאצאינו, וכן בברכת אהבה רבה ותן בלבנו בינה וכו'. יכון על זרעו וזרע זרעו. עין ספר זכירה.
 
ו. ועוד ללמוד בשולחן ערוך אורח חיים סימן רמ, ובספר הקדוש : "ראשית חכמה" שער הקדושה פרק טז ופרק יז, ולקים מה שכתוב בהם, ו"חנוך לנער על פי דרכו" וכו'.
 
ז.  סגולה להוליד בנים ואפילו הוא עקר, אמר הקדוש ברוך הוא : אם קימת מצות שלוח הקן, חייך שאני פוקדך בבנים, שנאמר : "שלח תשלח את-האם ואת-הבנים תקח-לך".

 
סגולות לשמירה
 א.  מצאתי כתוב כל האומר פסוק : "ויסעו, ויהי חתת א'להים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב י"ג פעמים נצול מכל רע, ויכון בשם אספין.
 
 ב.  עוד כשאומר בשחרית "ובא לציון" כתוב בסוף פסוק : "ויבטחו בך יודעי שמך, כי לא-עזבת' דרשיך' יהוה' "
ג. לומר לפני השינה, ויש בזה סוד גדול, י"ב פעמים : "דוד מלך ישראל חי וקים".
 
ד. כשהכהנים אומרים ברכת כהנים יאמר פסוקים אלו:
"אל נא קרב תשועת מצפיך"
"פחדך סר תוציאם ממאסר"
"פדה סועים פתח סומים ישעך מצפים"
"דלה יוקשים וקבץ נפוצים סמוך יה מופלגים"
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי" :
 
ה. ליוצא לדרך שלא ינזק ויחזור לביתו לשלום, יאמר י"א פעם על המזוזה פסוק זה :
"עשה עמי אותך לטובה , ויראו שנאי ויבשו , כי-אתה יהוה עזרתני ונחמתני".
 
ו. עוד להנצל מכל רע, במוצאי שבת אחר שיטעם פסוק זה ג' פעמים :
"כי ראיתי אלוהים פנים אל פנים ותנצל נפשי"
 
ז. עוד לשמירה, כשאדם יוצא לבית הכנסת עטוף בציצית הקדוש ברוך הוא שמח, ומלאך     המשחית זז משם, וינצל האדם מכל נזק ומכל משחית וכו'.
 ח. עוד לשמירה, למי שנוסע בים יאמר ט' פעמים פסוק זה :
"כי תעבור במים אתך אני, ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במו - אש - לא תכוה ולהבה לא תבער-בך " : וכשיכנס לספינה ישים רגל ימין תחלה.
 
 ט. עוד לשמירה לדרך, היוצא לדרך יתפלל וישתדל שילווהו, שכל המתלוה אפילו ארבע אמות בעיר אינו נזוק. וכן צריך המלוה לעמוד אחר כך במקומו עד שיעלם מעיניו. כן טוב לקבל ברכה מגדולים לפני כן. ולא יאמר המתלוה למלוה שיחזור, ולא יפרדו מתוך בכיה. לא ילך לדרך ויחזור אם שכח משהו, רק יבקש ממשהו שיביא לו. טוב לתן צדקה לפני כן. ושמשהו יעשהו שליח מצוה למקום שהולך.
 
י. כל העונה 90 פעם "אמן" כל יום, אין מכשפות יכולות להזיק לו.
 
 יא. בבואך לשולחן אמור "רפאל" ויתברך לחמך ומימיך. בצאתך לדרך אמור "דניאל"   ותנצל מכל פגע רע בבואך לפני מושל או מלך, זכור "דניאל" ותצליח.
 יב. סגולה גדולה לאדם שלא תזיק לו האכילה, שיהרהר בתורה בשעת אכילה, ועל זה יהיה נשמר משום דבר רע , כי התורה מגינה ומצלא. ועין בספר הקדוש "מגיד משרים" מה שכתב המגיד לרבנו ה"בית יוסף" זכרונו לברכה בפרשת עקב, עיין שם. גם סגולה גדולה שלא יזיק האכילה שאוכל, שיזכיר במו פיו קודם האכילה שם "רפאל". והוא בדוק ומנסה.
 יג. להנצל מגנבה, אמור מזמור ס"ז בתהילים "אלוהים יחננו"
 
תהילים פרק סז
א  לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר.
ב  אֱלֹהִים, יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה.
ג  לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ; בְּכָל-גּוֹיִם, יְשׁוּעָתֶךָ.
ד  יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים: יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם.
ה  יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ, לְאֻמִּים: כִּי-תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר; וּלְאֻמִּים, בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה.
ו  יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים:  יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם.
ז  אֶרֶץ, נָתְנָה יְבוּלָהּ; יְבָרְכֵנוּ, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ.
ח  יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים;  וְיִירְאוּ אוֹתוֹ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ.
 
בכל לילה, ואמור : רחמנא דמן שמיא רחם עלי, והושיענו מכל אויב, ואורב, ולא יוכל שום גנב לכנס בבית זה, ולא לטול שום דבר ושום ממון מביתי. בשם צב"א ר"ם ר"ם על רמים. יהיה דבר זה אלי פלוני בן פלוני , אמן כן יהי רצון.
 יד. היוצא לדרך ישים ידו על המזוזה, ויאמר ג' פעמים רצופות : "בשם אל שדי אצא ", ואז לא יזיק לו שום דבר.
  טו. סגולה בדוקה ומנסה , שלא יקרה לו שום מקרה רע כל היום כלו, ויהיה שקט ושאנן, ועלהו רענן, ובצל שדי יתלונן. בצאתו מביתו בבוקר, יתן ידו הימנית על המזוזה, ויאמר נא ישראל: בכל שמות הקודש רק יהרהר ולא יוציא בשפתיו .
 
טז. סגולה לשמירה ולעין הרע:
      סגולה וסוד גדול בליל ראשון של ספירת העומר, יקח בידו מעט מלח ויקרא עליו מזמורים אלו: תהילים מזמור קכ"ב "שיר המעלות לדוד, שמחתי" וכו', ומזמור קלא "לא-רמו עיני" וכו'. ואחר כך יאמר פרשת העומר ככתוב בתורה 
יז. מי שאינו יכול לישון יאמר פסוקים אלו כמה פעמים עד שיישן, והם מסוגלים לשמירה :
תורה צוה לנו משה, מורשה קהילות יעקב:
אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה:
סעפים שנאתי, ותורתך אהבתי: אור זרע לצדיק, ולישרי-לב שמחה:
ואף על פי שאמר ברכת "המפיל" יכול לומר פסוקים ומזמורים עד שישקע בשינה מתוך דברי תורה, כדאיתא בפוסקים:
 יח. סגולה לשמירה: וגם פסוקים אלו מסוגלים לכל מיני שמירה, והם מעשר תבות:  
"הושיעה את-עמך וברך את-נחלתך ורעם ונשאם עד-העולם":
"בשלום יחדיו אשכבה ואישן, כי אתה יהוה לבדד, לבטח תושיבני":
"יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי, תפלה לאל חיי":
"תודיעני אורח חיים, שובע שמחות את-פניך, נעימות בימינך נצח":
"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגואלי":
 יט. סגולה ושמירה מעלה אם תאמר כל שחרית אחר נטילת ידיים פסוק:
"ואת-האנשים אשר-פתח הבית הכו בסנורים מקטון ועד-גדול, וילאו למצוא הפתח", ג' פעמים ישר והפוך. כמו כן פסוק:
"תיפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, עד-יעבור עמך יהוה עד-יעבור עם-זו קנית", לא תהא ניזוק כל היום. ואם תאמר אותם כנגד האויב מסוגל מאוד, בדוק ומנסה.
כ.  סגולה שלא ימות פתאום: יזהר לדקדק בדבקות שבאמת ויציב. בזוהר הובא מעשה  באדם אחד שגלה זאת לאחר מותו. הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק אותו יום.
 
כא. חמישה דברים מצילין מחיבוט הקבר: אוהב צדקות, ואוהב תוכחות, ואוהב גמילות  חסדים, והכנסת אורחים, והמתפלל בציבור. אפילו מת בחו"ל אין דנין חיבוט הקבר.
 
כב. סגולה אם אדם הולך בלילה ומפחד, אז כשבא לביתו יקח קצות הבגד שלו וינער לארץ.
 

 
סגולות למציאת חן
 א. קבלה מהרמב"ן ז"ל לומר בפני אדם רע ז' פעמים: "אוריאל" בנשימה אחת ויהפך לאוהבו, והוא בדוק ומנסה.
 
ב. יאמר: תהילים קכא לעיל "שיר למעלות, אשא עיני אל-ההרים" לפני "אלוהי נצור" בתפילת שמונה-   עשרה כל פעם שמתפלל ויהיה אהוב למעלה ונחמד למטה.
 
ג.  סגולה להיות אהוב לכל, ושימצא חן בעיני אלוקים ואדם, להיות מעביר על מדותיו, בין אדם לחברו, ולעשות לפנים משורת הדין, לומר בכל יום : "פשטא זרקא", בנגון כולו, כמו שכתוב בחומש, והוא סגולה נפלאה בדוק ומנסה.
 
ד. למציאת חן: ישים כף יד ימינו על מצחו ויאמר ג' פעמים:
"השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני":
 
ה. סגולה נפלאה להיות אהוב למעלה ונחמד למטה יקיים מצוות: "ואהבת לרעך כמוך",  כי על ידי זה ימצא חן בעיני אלוקים ואדם.
 
ו. ולפני אויב: אם תאמר בפניו שבע פעמים בנשימה אחת: אוריא"ל או נוריא"ל, יתהפך לך לאוהב. ואם תכתוב שם האויב, ושם אמו ישר והפוך, ותשים אותו תחת מנעליך, תנצחנו בדין. אם תיקח לשון של זאב ותשאנו עמך, ישתחוו לך כל אויבך ומשנאיך.
 
ז. לעשות מאויב אוהב: ילך קודם זריחת השמש לפני מזרח, ובשעה שעולה השמש, יאמר: אני חייב לתן לך שלום מאת ה' יתברך שברא אותי ואותך, שליח תהיה לפלוני בן פלוני, שיאהבני ויעשה רצוני, וכאשר תחמם ההרים וגבעות, כך תחמם דמו ונפשו ומראהו לאהבתי. כן יאמר תשע פעמים רצופות (ספר דרך ישרה)
 
ח. למציאת חן: יאמר פסוק: "ונח מצא חן בעיני יהוה", ג' פעמים.
 
ט. יאמר בכוונה ח"י פעמים ברכה זו מתפלת שמונה-עשרה: ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא תמיד שמך מלכינו לעולם ועד, וכל החיים יודוך סלה. ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב, האל ישועתנו ועזרתנו סלה, האל הטוב. ברוך אתה ה', הטוב שמך ולך נאה להודות: (ספר הרזים)
 
י. סגולה לחן וכבוד, ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם, יאמר פסוקים אלו המסוגלים הרבה,  ובפרט למי שמכוון בשם זה: "ויבהומקיואוממ": היוצא מפסוק:
"ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איבך וינסו משנאיך מפניך":
 
יא.  סגולה נפלאה להיות האדם מוצא חן וחסד בעיני אלוהים ואדם: לא יכעוס. כמו שכתב הרב בספר חסידים (דף מ עמוד ב), וזה לשונו : אם רוצה אדם למצוא חן בעיני ה', לא יכעוס, שנאמר : "ונח מצא חן בעיני ה' ", ולא פרש למה, אלא בשמו פרושו, שהוא נח במעשיו ובדיבוריו והליכו, כדאיתא במדרש רבא הנעלם, לכן מצא נח חן, שאותיות אחד הם. (ספר דבק מאח)
 
יב. סגולה טובה ומקובלת לחן ולחסד, יאמר נא ישראל תפילה קטנה זו, והוא ממקום קדוש חוצבה, וזה נוסחה : מבקש אני ממך, "יהואל", שתתן בלב פלוני בן אלמוני, שיעשה כל חפצי ורצוני, ותתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, בשם : "והאצב הנח מיני יהוה" הצדיק, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אתה השם הגדול, תתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, כשם שמצא נח חן בעיניך, כדבר שנאמר : "ונח מצא חן בעיני יהוה", כן אמצא חן ושכל טוב וחנינה בעיניך ובעיני כל רואינו, ובפרט בעיני פלוני בן אלמוני. אמן נצח סלה ועד. ככה יאמר שבע פעמים, ובחון. (כתב יד)
 
יג. לחן וחסד: יאמר נא ישראל ג' פעמים: "שמחתי באומרים לי", וילך לשאול שאלתו מאיש אחד וה' יתברך יתן חינו בעיניו וימלא שאלתו. (מסכ"י למהרח"ו ז"ל)
 
יד. למצוא חן בעיני מי שתרצה כשתבוא לפניו, שים ידך הימנית למפרע על מצחך, הבוהן למטה והזרת למעלה, ואמור בלחש: האל ישמור אתכם ואותי על כולכם יועיל.
 
טו. למציאת חן: בבואך לפני השלטון לדין, אמור: "תיפול עליהם אימתה ופחד" ג' פעמים, וקח קש מן הארץ באמורך אותו ותשברהו בפניהם כאלו אתה מתעסק.
 

 
סגולות להכניע אויבים עליונים ותחתונים
א. כשאומר בשבת או ביום טוב מזמור: תהילים פרק יט
 
א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל;   וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ.
ג  יוֹם לְיוֹם, יַבִּיעַ אֹמֶר;  וְלַיְלָה לְּלַיְלָה, יְחַוֶּה-דָּעַת.
ד  אֵין-אֹמֶר, וְאֵין דְּבָרִים: בְּלִי, נִשְׁמָע קוֹלָם.
ה  בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם,  וּבִקְצֵה תֵבֵל, מִלֵּיהֶם; לַשֶּׁמֶשׁ, שָׂם-אֹהֶל בָּהֶם.
ו  וְהוּא--כְּחָתָן, יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ; יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר, לָרוּץ אֹרַח.
ז  מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מוֹצָאוֹ--וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם;  וְאֵין נִסְתָּר, מֵחַמָּתוֹ.
ח  תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי.
ט  פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי-לֵב;  מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם.
י  יִרְאַת יְהוָה, טְהוֹרָה--עוֹמֶדֶת לָעַד:  מִשְׁפְּטֵי-יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו.
יא  הַנֶּחֱמָדִים--מִזָּהָב, וּמִפַּז רָב; וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְנֹפֶת צוּפִים.
יב  גַּם-עַבְדְּךָ, נִזְהָר בָּהֶם;  בְּשָׁמְרָם, עֵקֶב רָב.
יג  שְׁגִיאוֹת מִי-יָבִין;  מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי.
יד  גַּם מִזֵּדִים, חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם; וְנִקֵּיתִי, מִפֶּשַׁע רָב.
טו  יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי  לְפָנֶיךָ: יְהוָה, צוּרִי וְגֹאֲלִי.
 
יש כאן שלושה פסוקים שכל פסוק מחולק לחמש תיבות והתיבה השנייה היא שם ה', ואלו הם :
"תורת יְהוָה תמימה משיבת נפש, עדות יְהוָה נאמנה מחכימת פתי" :
"פקודי יְהוָה ישרים משמחי-לב, מצות יְהוָה ברה מאירת עינים" :
"יראת יְהוָה טהורה עומדת לעד, משפטי- יְהוָה אמת צדקו יחדו" :
כשאומר פסוקים אלו ימנה באצבעותיו של יד ימין, וכשאמר תיבה ראשונה ישכיב האגודל, וכשאומר תיבה שנייה שהיא " יְהוָה " ישאירנה זקופה, ובשאר ישכיב האצבעות, וכן יעשה בכל פסוקים אלו. ע"כ. ויכון שעל ידי קדושת פסוקים אלו יכניע ויתגבר על אויביו העליונים והתחתונים. וזה שאמר דוד : "המלמד ידי לקרב, אצבעותי למלחמה", עד כאן לשונו. ("עוד יוסף חי" פרשת ויגש)
 
ב. להנצל מכל אויב ותהיה אימתו מוטלת על הבריות לומר אחר ברכות השחר ג' פעמים פסוק זה: "לא-יתיצב איש בפניכם, פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלוהיכם על-פני כל-הארץ אשר תדרכו-בה כאשר דיבר לכם". (ספר "ימלט נפשו")
 
ג. סגולה מהרמב"ן לאויבים להינצל מהם, לפני שיצא לדרך יקח בידו מלח ויאמר עליו
 
מזמור זה ז' פעמים,
א  שִׁגָּיוֹן, לְדָוִד: אֲשֶׁר-שָׁר לַיהוָה--עַל-דִּבְרֵי-כוּשׁ, בֶּן-יְמִינִי.
ב  יְהוָה אֱלֹהַי, בְּךָ חָסִיתִי; הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל-רֹדְפַי, וְהַצִּילֵנִי.
ג  פֶּן-יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי; פֹּרֵק, וְאֵין מַצִּיל.
ד  יְהוָה אֱלֹהַי, אִם-עָשִׂיתִי זֹאת; אִם-יֶשׁ-עָוֶל בְּכַפָּי.
ה  אִם-גָּמַלְתִּי, שׁוֹלְמִי רָע;  וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם.
ו  יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי, וְיַשֵּׂג--וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי;  וּכְבוֹדִי, לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה.
ז  קוּמָה יְהוָה, בְּאַפֶּךָ--הִנָּשֵׂא, בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי; וְעוּרָה אֵלַי, מִשְׁפָּט צִוִּיתָ.
ח  וַעֲדַת לְאֻמִּים, תְּסוֹבְבֶךָּ; וְעָלֶיהָ, לַמָּרוֹם שׁוּבָה.
ט  יְהוָה, יָדִין עַמִּים: שָׁפְטֵנִי יְהוָה; כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי.
י  יִגְמָר נָא רַע, רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק; וּבֹחֵן לִבּוֹת, וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק.
יא  מָגִנִּי עַל-אֱלֹהִים; מוֹשִׁיעַ, יִשְׁרֵי-לֵב.
יב  אֱלֹהִים, שׁוֹפֵט צַדִּיק; וְאֵל, זֹעֵם בְּכָל-יוֹם.
יג  אִם-לֹא יָשׁוּב, חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ; קַשְׁתּוֹ דָרַךְ, וַיְכוֹנְנֶהָ.
יד  וְלוֹ, הֵכִין כְּלֵי מָוֶת;  חִצָּיו, לְדֹלְקִים יִפְעָל.
טו  הִנֵּה יְחַבֶּל-אָוֶן; וְהָרָה עָמָל, וְיָלַד שָׁקֶר.
טז  בּוֹר כָּרָה, וַיַּחְפְּרֵהוּ; וַיִּפֹּל, בְּשַׁחַת יִפְעָל.
יז  יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ; וְעַל קָדְקֳדוֹ, חֲמָסוֹ יֵרֵד.
יח  אוֹדֶה יְהוָה כְּצִדְקוֹ; וַאֲזַמְּרָה, שֵׁם-יְהוָה עֶלְיוֹן.
 
וכשיפגע באויבים ישליך המלח לפניהם או ביניהם וינצל. תהילים קכ"ה
 
א  שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: הַבֹּטְחִים בַּיהוָה כְּהַר-צִיּוֹן לֹא-יִמּוֹט, לְעוֹלָם יֵשֵׁב.
ב  יְרוּשָׁלִַם הָרִים, סָבִיב לָהּ: וַיהוָה, סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
ג  כִּי לֹא יָנוּחַ, שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל, גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים: לְמַעַן, לֹא-יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים  בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם.
ד  הֵיטִיבָה יְהוָה, לַטּוֹבִים; וְלִישָׁרִים, בְּלִבּוֹתָם.
ה  וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם  יוֹלִיכֵם יְהוָה, אֶת-פֹּעֲלֵי הָאָוֶן: שָׁלוֹם, עַל-יִשְׂרָאֵל
.
 
ד. להישמר משונאו ולכבשו יאמר ז' פעמים : אמתלאי בת עורבתא. (שלשלת הקבלה)
ה. סגולה לומר אחר תפילת שמונה-עשרה הפסוק : "יהיו כמוץ לפני-רוח, ומלאך יהוה דוחה", ויכון שראשי תבות וסופי תבות גמטריא כד"ת, והוא שם קדוש החקוק במצחו של משיח, והוא מסוגל להבריח החיצונים מן התפילה. (סידור מהרי"ק ז"ל)
 
ו. סגולה להפר עצת אויבים : זאת הפרת עצה נמצאת מכתב יד ישן נושן. ורבני יהודי תימן כאשר היו אויביהם מתייעצים עליהם עצות רעות, רחמנא ליצלן וכו', אז היו אומרים אותה עשר פעמים והקב"ה היה מפר את כל עצת אויביהם. וצריך לכוון באמירתה על דעת משה רבנו עליו השלום, ועל דעת רשב"י ורבי אלעזר בנו עליהם השלום. ועל דעת רבנו האר"י ז"ל והרש"ש ז"ל, וזה תארה : יאמר השליח ציבור עשר פעמים : בשם עשר, בשם חמש, בשם שש, בשם חמש. תופר עצת כל אויבינו וצרינו ושונאינו. והציבור יענו אחר כל פעם מהעשר פעמים את הפסוקים הללו : עצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל: ויצא יהוה ונלחם בגויים ההם, כיום הילחמו ביום קרב: תזרם ורוח תישאם וסערה תפיץ אותם, ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל :
 

 
סגולה למציאת אבידה - פרשת בלק
לומר ג' פעמים המדרש ולתת צדקה לע"נ רבי מאיר בעל הנס
(מדרש רבה נג, יט – מדרש תלפיות) : "אמר רבי בנימין (בן יפת)
הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם, מן הכא
'ויפקח ה' את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת'"
ולאחר מכן לומר "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים.
 

 
לוח שנה 
© כל הזכויות שמורות ליהושע אוזן, אין לגולש רשות כלשהי להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בתכנים, בתמונות ובשאר החומרים המופיעים באתר, אלא אם צוין אחרת.