דף הבית
    אודות
    אותיות לפי הקבלה
    גורלות
    גורל השם
    גורל המסעות
    התאמת מזלות
    מזלות ויסודות
    מזלות הקבלה
    כח המזל
    זוגיות
    סגולות החודשים
    סגולות וקמיעים
    סגולות הפרנסה
    שם האדם
    פרשת השבוע
    שיעורים
    תלמוד הספירות
    תפילות כלליות
    מכתבים
    מאמרים
    חגים ומועדים
    גלריה תמונות
    מוזיקה
    צור קשר
    קבלה
    תמונות הרבי
    ספר איש ישר
    בדיקת הזוגיות
    שם האדם
    הבהרה משפטית
    סוד ההצלחה
    ארומותרפיה
    הצלחה בזוגיות
    היכרות עם עולמות
    כוח המזל
    אין שם טוב או רע
    אבנים
    התיקון הכללי
    הצלחה בזוגיות
    כעס
    אין יאוש
    הפרשת חלה
    ימים בחודש
    אותיות מיצגות
    אותיות וספירות
    פתרון החלומות
    קאוצ'ינג
    כוכב וחודש
    צדיק ורע לו
    תדר הבית
    חתן וכלה
 
היכרות עם עולם הקבלה
היכרות עם עולם הקבלה

 
היכרות עם העולמות בקבלה

 

ישנם ארבעה עולמות מרכזיים עליהם דנה חכמת הקבלה והם קרויים עולמות "אבי"ע", ראשי תיבות של עולמות : אצילות בריאה יצירה ועשייה.

 

אצילות : מלשון האציל.

בריאה : מלשון ברא.

יצירה : מלשון יצר.

עשייה : מלשון עשה.

 

האצילות הוא עצם הספירות של האצילות מהאין סוף והם מתייחדים באין סוף, ההתייחסות אליהם הוא בבחינת האין סוף.

 

הבריאה הוא כיסא הכבוד, שלאחר השלמת עשר ספירות האצילות, נמצא את העולם המשתלשל מהאצילות שהוא עולם הבריאה.

 

היצירה הוא עולם הקרוי גם עולם המלאכים ועולם זה כולל את ששת הקצוות חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד.

 

עולם העשייה הוא בין היתר - עולמנו השפל.

 

ארבעת העולמות הם כנגד רשימה חקיקה חציבה עשייה.

רשימה : דבר שאינו נתפס, שהוא רשום כתיאוריה.

חקיקה : יותר נתפס מהרושם.

חציבה : גלוי יותר מהחקיקה.

עשייה : גילוי הדברים עצמם באופן הגשמי.

האצילות היא הרשימה, רושם בלבד.

הבריאה היא החקיקה, שממנה החוקים.

היצירה היא החציבה, ששם הדברים כחצובים ממקורם.

העשייה היא העשייה, העולם הגשמי.

 

עולם האצילות הוא שורש המציאות, הוא מחשבת הבריאה, כלומר שלב המחשבה של הבריאה מתכוון לעולם האצילות.

 

מעל האצילות יש את עולם אדם קדמון, בעולם אדם קדמון יש את רצון הבורא ובאצילות את המחשבה, כי הרצון הוא דבר מופשט והמחשבה היא רק חלק מהרצון, שהוא החלק שצריך בכדי להוציא את הרצון לפועל, לכן האצילות קרויה עולם המחשבה ובה מתגלים עשר הספירות ובה מתגלה השם יקוק, בעולמות הבריאה יצירה עשייה מתחיל עולם הפירוד.

 

האצילות מהווה את עולמות הבריאה יצירה ועשייה ועל כן ישנו קשר תמידי בין ארבעת עולמות אלו, ליתר דיוק יש קשר תמידי בין הבי"ע לאצילות, שהאצילות היא אלקות בלבד ובי"ע - הנפרדים.

 

עולם האצילות "מתלבש" בעולמות הבריאה היצירה והעשיה, דוגמת הנשמה של האדם מתלבשת בגוף הגשמי שלו, ממש כמו בגד.

 

כלומר שאנו אומרים שהאצילות "מתלבש" בעולמות בי"ע, פירושו שמחשבת הבורא מנהיגה את מציאות העולמות בריאה יצירה עשיה, בדיוק כמו שהנשמה מנהיגה את האדם.

 

אנו בעולם שהוא בחינת עולם העשיה ומעל עולם העשיה מהבחינה הרוחנית - היצירה ומעל היצירה הבריאה ומעליו האצילות.

 

הקבלה מספרת על שבירת הכלים ובה ירדו הכלים של האצילות לעולמות הבריאה יצירה ועשייה, כאשר הכוונה בכלים הם לספירות שרצו כל אחת מהם למלוך, כלומר כל ספירה רצתה להכיל את אור האין סוף ומכיוון שלא יכלו הכלים להכיל את האור נשברו ונפלו ממדרגתם. כך שלמעשה עולם האצילות נחלש, גם עולמות הבריאה יצירה ועשייה ירדו ממדרגתם, רוצה לומר שגם הכלים של עולמות הבריאה יצירה ועשייה נפלו ממדרגתם שבהם היו בעולם הנקודים.

 

אך למרות הנפילה הזו עדיין היו במעלה כזו שלא יכלו להוציא עדיין את הסטרא אחרא, כלומר את הרע, וכך ממשיכה תורת האר"י לבאר את כל התהליך עד לקבלת ארבעת העולמות עליהם אני דן כאן.

 

אומר הנביא ישעיה (מ"ג) : "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".

 

כאן הנביא מפרש את סדר בניין העולמות שלאחר התיקון שנעשה מבריאה יצירה ועשייה, שנעשה מבי"ע אבי"ע והאצילות חזרה להאיר בנבראים.

 

ואומר כל הנקרא בשמי, כי סדר ארבעת העולמות כנגד ארבעת אותיות השם יקוק, שהם כנגד חמשת הפרצופים.

 

כלומר מלמד הנביא שברא הקב"ה ארבעה עולמות כנגד אותיות שמו שהוא בן ארבעה אותיות ונכתב יקוק.

 

האצילות מלמד שהאציל הקב"ה מאורו, ומשתמש הנביא המונח "לכבודי", כבודו היא השכינה, כמו שמזמרים בפיוט לקבלת שבת כבוד ה' עליך נגלה.

בראתיו, הוא עולם הבריאה, ששם מצוי מחצב הנשמות ושם גנוזה הברכה והחיים ושם ניצב כסא הכבוד של ה'.

 

יצרתיו, הוא עולם היצירה, עולם המלאכים. עשיתיו, הוא עולם העשייה, כפי שמברכים בקידוש לשבת אשר ברא אלקים לעשות.

 

ההבדל העיקרי בין עולמות הבריאה יצירה ועשייה לבין האצילות, הוא שהאצילות הוא עולם של אלקות גמורה, שלא כמו בי"ע שם יש מסכים אשר "מסננים" את האור.

 

הפעולות של עולם האצילות, הם פעולות של האלקות עצמה, רוצה לומר ללא שום "מתווכים", מכיוון מהאצילות דבוקה באין סוף.

 

רק עולם האצילות מקבל ישירות מאור האין סוף, או ליתר דיוק מעולם אדם קדמון.

 

כך שהאצילות היא מעל המציאות ולעומתה עולמות הבריאה יצירה והעשייה הם עולמות מציאותיים לערך האדם, לכן פעולותיהם שונים.

 

השורשים הם בעולם האצילות, הענפים הם עולמות הבריאה היצירה והעשייה, רוצה לומר ששורשי הפעולות האלקיות וכלל ענייני ההנהגה הם באצילות וענפי הפעולות וההנהגה הם בבי"ע.

 

הפעולות של הבורא הפכו "שונות" כאשר עלה ברצונו לברוא את עשר ספירות הבריאה היצירה והעשיה.

 

עולם האצילות הוא בבחינת אין לערך האדם ועולמות הבריאה יצירה ועשייה הם בבחינת יש, רוצה לומר בבחינת יש מאין.

 

באצילות יש אחדות לעומת בי"ע ובעולמות הבריאה יצירה ועשייה יש כבר מציאות של פירוד מהאחדות ושל ריבוי הספירות.

 

אך למען לא נפריד את אחדות הבורא, יש לזכור לעולם שהאצילות מתלבשת בבי"ע.

 

לעומת התלבשות האצילות בבריאה יצירה ועשייה, הרי שהאצילות היא המלבוש של עולם אדם קדמון, שממנו יצאה האצילות.

 

הספירות של עולם הבריאה אינם זכות (מלשון זך) כמו הספירות של עולם האצילות ולכן הם אינם יכולים לקבל ישירות מהארת האין סוף, על כן הם מקבלות הארה דרך האצילות כפי מה שיכולים לקבל.

 

ספירות האצילות בספר יצירה הם הנקראות : "עשר ספירות בלימה" כביכול בלי מהות, כי אין השכל יכול לתפוס אותם.

 

לאחר שאור האין סוף התייחד בעשר הספירות של האצילות, נעשה עולם האצילות לאלוהות עצמה, אך יש לזכור שזה רק מצד הארת האין סוף באצילות.

 

אך אם אור האין סוף יסתלק מעשר ספירות האצילות ואפילו לשבריר שנייה, יישארו עשר הספירות של עולם האצילות כמו גוף ללא נשמה ויתבטלו עולמות בי"ע.

 

לאחר התיקון של העולמות במעשה בראשית, הפך ייחוד אור האין סוף בעשר ספירות האצילות באופן מושלם, למרות שהתיקון עדיין לא הושלם וניתן האפשרות לאדם להמשיך להשלים ולתקן.

 

שלמות זו היא כך : האות י' בחכמה, האות ה' בבינה, האות ו' בחסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד, האות ה' האחרונה בספירת המלכות.

 

אם נכנס לעומק ברובד נוסף, נמצא באופן כללי שאור האין סוף מאיר לעולם האצילות מספירת החכמה ולעולם הבריאה מספירת הבינה, ולעולם היצירה מספירת התפארת ולעולם העשיה מספירת המלכות.

 

כך שהאור בעולם הבריאה הוא כמו צל לעומת האור של עולם האצילות, שהרי עולם הבריאה מקבל מספירת הבינה והוא משתלשל (מלביש) מעולם האצילות ועולם האצילות מקבל מספירת החכמה.

 

באצילות מגיע אם כן האור ללא מסכים, הוא התוצר הסופי של מה שקרוי בחכמת הקבלה בשם "עולם התיקון".

 

מכיוון שהאור של עולם האצילות מגיע כביכול ללא מסכים, האצילות לערך תפיסת האדם היא אלוהות ממש, אך בעולמות הבריאה היצירה והעשיה האור כבר עובר דרך מסכים אשר "מסננים" את האור.

 

בחלקי הנשמה עליהם מורחב בחלקו האחרון של הספר, נמצא שעולם העשייה מייצג את מדרגת הנפש, עולם היצירה מייצג את מדרגת הרוח, עולם הבריאה מייצג את מדרגת הנשמה ועולם האצילות את החיה.

 

כלומר האור היוצא מספירת החכמה שהיא מדרגת עולם האצילות הוא הנקרא אור החיה, האור היוצא מספירת הבינה שהיא מדרגת הבריאה הוא הנקרא אור הנשמה ומה-ו"ק אור הרוח, מהמלכות אור הנפש.

 

ובקצרה : אור החכמה הוא באצילות, אור הבינה בבריאה, אור ה-ו"ק ביצירה ואור המלכות בעשייה.

 

שלושת המדרגות של עולמות הבריאה יצירה ועשייה נמצאים בכל חלקי המציאות, המחולקים לברואים יצורים ונעשים.

 

אם נעמוד בקצרה על ההבדל שבין עולם הבריאה לבין עולם היצירה והעשייה, הרי שהברואים הם ההתחדשות, מה שקרוי יש מאין ולאחר ההתחדשות פועל היצירה שבו נוצר כל נברא בצורתו, תכונותיו וכדומה.

 

בעולם העשייה נעשה הדבר והופך לגשמי.

 

כמו שרצה הבורא לברוא את מה שרואות עינינו, כך רצה וברא נמצאים אחרים בדרגות גבוהות יותר, שאינם מורגשים בחושינו ומציאותם כבר מעולם העשייה ובודאי שבעולמות היצירה והבריאה והאצילות.

 

כך גם ניתן להבחין בעזרת המידע על העולמות, שהכוחות הרוחניים מתחלקים לשלושה חלקים מרכזיים שהם : כוחות הנבדלים, כוחות המלאכים שביצירה (הקרוי גם עולם המלאכים) וכוחות הנשמות שבעשייה.

 

הכוחות הנבדלים הם בעולם הבריאה, שם הכוחות נבדלים בפני עצמם ואינם מורכבים כמו בעשייה.

 

כוחות המלאכים הם מציאות ממשית ורוחנית, שנבראו בכדי לבצע את השליחות שלהם על פי רצון הבורא בכל מה שיחפוץ, כל כח של מלאך עם האחריות המוטלת עליו.

 

המלאכים מחולקים לשני כתות, טוב ורע וכולם נמצאים בעולם היצירה, לא אכנס כאן לביאור הכתות, רק חשוב בענייננו הבנת החלוקה שבעולמות.

 

הכת של המלאכים הממונים על הרע קרויים : מלאכי החבלה.

 

חכמת הקבלה מלמדת אותנו שאין שום דבר בעולם שלנו, הוא עולם העשייה, שאין לו ממונה מלמעלה מאותם כתות המלאכים שבעולם היצירה, שאין אפילו צמח שצומח לפני שבא מלאך שאומר לו גדל.

 

גם פעולות המלאכים הם על פי גזירת הבורא, שפועלים המלאכים להנהיג את כל העניינים ולחדש את שצריך ולפעול על פי כל המקרים שקורים בעולמנו.

 

המלאכים הם המשפיעים והתוצאה היא הקרויה שפע, השפע יכול להיות חיובי או שלילי וזה נקבע על פי אותם פעולות שגרמו לירידת אותו השפע, היינו על פי הפעולות שפעל אותו האדם שמשך שפע על עצמו.

 

חכמת הקבלה מבארת את כל העניינים הללו על העולמות העליונים, בכדי שנוכל להכיר ולגלות את שורשי הבריאה ואת עוצמות האורות העליונים שמהם השתלשל הכל עד לעולמנו אנו.

 

הידיעות הללו על העולמות מבארות ומבררות איך התהווה העולם הזה הגשמי מאותם שורשים רוחניים, עולם שבו שולט גם הרע למרות שתחילת הדברים הם טוב בלבד וכך יבין האדם שתכלית הרע לטוב.

 

כל הנושא של השתלשלות העולמות, הוא בכדי ללמוד ולהכיר את עצמנו ואת האמת שבעולמנו, היינו להכיר את דרכי הבורא, למען נשתמש כהלכה בבריאה הזו של הגוף הגשמי בעולם הגשמי.

 

כיוון שרצה הרצון העליון לבצע את מעשיו על ידי שליחים, הם המלאכים, הארת הבורא נמצאת תמיד על שליחיו בכדי שיוכלו לבצע את מעשיהם והם אלו המצויים מעלינו מהבחינה הזו שהם המשפיעים מלמעלה אלינו התחתונים, אך עם זאת האדם הוא זה שיכול לקבוע את השפע שיורד עליו בכך שהוא בעל הבחירה.

 

כך שאם נתבונן באופן כללי ביותר על ההשפעות העליונים, נמצא שיש שני דברים עיקריים : האחד הוא הרצון העליון על שלל כוחותיו לפי הסדרים של הנהגתו והשני הוא על הארתו על השליחים שלו.

 

רצונו גלום באצילות והארתו על שליחיו בבריאה, שליחיו ביצירה ואנו היכולים להיות כשותפיו בעשייה.

 

אותו הרצון נמצא במצב הגבוה ביותר במדרגות אבי"ע בעולם האצילות, כך שבריאה יצירה ועשייה קטנים יותר מהאצילות גם בבחינה הזו שבהם הרצון יותר מוגבל, כי האצילות היא כוח גדול אחד ללא שינויים.

 

בעולם הבריאה הכוחות הם על פי השליחים ולכן הכוחות לא מתגלים במלוא כוחם, אלא על פי הכוח שיכולים לקבל המלאכים וכך גם בעולמות היצירה והעשיה, על כן עולמות בי"ע פחותים מהאצילות.

 

מהנאמר לעיל מובן שהסדר הוא כזה שעולם היצירה נמוך מהבריאה ועולם העשיה נמוך מהיצירה.

 

המילה עולם מצביעה כעיקרון על מכלול של הנהגות הבורא, המישורים השונים של מכלולי ההנהגות הם השוני שבין העולמות, כמו שבמישור הגשמי יש את העולם שלנו בו פועלות ההנהגות בדרכי עולם העשייה, כמו שספירת החסד מתגלה בשפע של ברכה גשמית וספירת הגבורה מתגלה בצמצום השפע הגשמי וכן הלאה. כך בעולם היותר רוחני מזה שתחתיו מתגלות ההנהגות באופן יותר רוחני, בשפע הרוחני או בצמצום הרוחני.

 

בעולמות הבריאה והיצירה ובטח שבעולם העשייה ישנם יצורים גשמיים, מה שאין בפועל בעולם האצילות, בה אין יצורים כלל, כי אם מכלול של אורות המשקפות את הנהגות הרצון העליון.

 

עולמות הבריאה היצירה והעשייה נקראים גם בשם "עולמות הנפרדים" במקומות מסוימים, מכיוון שהיצורים בעולמות אלו נבראו מאת הבורא כמציאות מופרדת ועצמאית, אך עולם האצילות הוא עולם המחשבה המתגלה רק מבחינת ההארות שלו ללא שום פירוד.

 

כל עולם מורכב מעשר ספירות כלליות של אותו העולם, שהם במדרגתם על פי בחינת אותו העולם ומיקומו.

 

מעשר הספירות הללו נבנים הפרצופים של אותו עולם, כאשר הפרצופים הם החמישה פרצופים העיקריים וכל פרצוף הוא הנהגה שלימה בפני עצמה כפי שביארתי לעיל בחלק העוסק בחמשת הפרצופים.

 

למעשה האדם נקרא עולם קטן, מכיוון שהוא כולל בתוכו באופן מוקטן ומרוכז את כל מה שיש בעולם הגדול, היינו בכל אדם יש את עולם העשיה ועולם היצירה ועולם הבריאה ועולם האצילות ואפילו א"ק.

 

כמו שבכל עולם משתקפות כל הנהגות הבורא על פי הבחינה של אותו העולם בכך שבכל עולם יש אבי"ע פרטיים שלו, כך גם משתקפות כל הנהגות הבורא באדם במבנה הנשמה שלו ובמבנה הגוף שלו, לדוגמא כמו שהבורא "מביט" במעשי הנבראים כך יש לאדם עיניים, וכמו שהנהגות הבורא מתחלקות לשני חלקים עיקריים שהם החסד והדין שהם הימין והשמאל כך באדם רוב איבריו הם שניים ומחולקים לימין ושמאל.

 

על זה נאמר שהאדם נברא בצלם, שכפי הנראה בעולמות העליונים כך הכל גלום באדם.

 

כך מובן כיצד אפשר להבחין על המתרחש בפנימיות נפש האדם רק על ידי הבעות פניו, כלומר שניתן לעמוד על טיב אותו האדם והטבע שלו על פי פרצופו.

 

לכן הבניין של מערך הספירות שהוא מקביל כאמור לאדם הגשמי, מוגדר בשם "פרצוף" כאשר הוא פועל בשלל כוחותיו, כי הוא מביע את הפנימיות שבו.

 

לדוגמא פרצוף אריך אנפין, מביע שבפנימיות שלו הוא ארך אפיים, כלומר סבלן ורחמן ומאריך אפו עם האדם אשר מועד ואינו בא בטרוניא עם בריותיו.

 

הנהגה שלמה מורכבת כאמור תמיד מעשר ספירות, אך גם רק אחת מהספירות יכולה להיות הנהגה שלמה על פי הבחינה שלה, ואז מאותה הספירה אנו פורטים עשר ספירות פרטיות שלה, ומהם מורכב הפרצוף עם תרי"ג חלקים.

 

לדוגמא ספירת הכתר שהיא המקיפה מעל כל הספירות ומנהיגה אותם על פי רצון הבורא, היא פועלת כפרצוף אריך אנפין, היינו כהנהגה שלמה.

 

כך נמצא גם ספירת החכמה שהיא מעין מקבילה לעולם האצילות, פועלת כמקיפה והיא כוללת את כל שלבי ההנהגה מבחינת תכנון ההוצאה לפועל של הרצון והיא מתכננת את הספירות על פי החכמה שהיא מביטה על הספירות ממבט החכמה, כך מבחינת ההנהגה של החכמה היא מהווה את פרצוף אבא על כל הפרטים שכנגד האדם. כך הבינה מהווה את פרצוף אימא, ה-ו"ק את זעיר אנפין והמלכות את הנוקבא.

 

עולם האצילות מורכב מעשר ספירות כלליות, שמהוות את המבנה של כלל ההנהגות של רצון האין סוף ברוך הוא. מעשר הספירות הללו של עולם האצילות נבנים חמישה הפרצופים, כך : מספירת הכתר שלה נבנה פרצוף אריך אנפין, מחכמה ובינה או"א, מחסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד זעיר אנפין הקרויים ו' קצוות ומספירת המלכות שלה נבנה פרצוף הנוקבא. ישנם פרצופים נוספים, המהווים את הענפים של הפרצופים הללו ולא אכנס כאן לפירוט שלהם, מה שצריך לענייננו בואר לעיל בחלק העוסק בפרצופים.

 

ספירת המלכות של עולם מסוים, הופכת לספירת הכתר של העולם שמתחתיה, כלומר היא מתלבשת בכתר כנשמה בתוך גוף. לדוגמא פרצוף הנוקבא של עולם האצילות שהיא ספירת המלכות בעולם האצילות הפועלת בפני עצמה, מתלבשת בעולם הבריאה בכתר שלו וכך גם הנוקבא של הבריאה שהיא המלכות בעולם הבריאה הפועלת בפני עצמה מתלבשת בעולם היצירה בכתר. בעולמות הבריאה היצירה והעשיה, ישנו בכל עולם את אותו המבנה של החמישה פרצופים הפרטיים של כל עולם עם כל הענפים שלהם.

וכך אומר הרמח"ל בפתחי חכמה ודעת, סימן ק"ב : "התפשטות הספירות היא בסוד ד' עולמות אבי"ע [צורת ההתפשטות של הספירות היא בארבעת העולמות אבי"ע], ונקרא הכל פנימיות [כדוגמת הנשמה]".

 

העולמות אבי"ע פנימיים לעולמנו.

 

ניתן לבצע הבחנה בפנימיות העולמות עפ"י הספירות הבונות את אותו העולם וההבדל בין עולם לעולם הוא התפקיד של אותו העולם במערכת האלוהית כפי שביארתי לעיל.

 

בחקר עמידת העולמות מוצאים את כל ההתפשטות של הספירות.

 

"אחר כך המלכות שבעשייה הזאת היא חיצוניות של כל ד' עולמות אלה [לאחר שהבנו שההתפשטות בסוד ד' עולמות אבי"ע נמצא שעולמנו הוא המלכות של עולם העשיה], ולכן מקבלת [מלשון מקבילה] לכולם".

 

המלכות היא חיצונית כמו בדמות מראה שבה משתקף כל מה שמעליה ובתור ספירה חיצונית היא מקבילה לכל הספירות הפנימיות שלה, היינו שיש במלכות של העשייה ד' עולמות אבי"ע פרטיים עם כל פרטיהם.

 

בנוסף, בכל עולם פרטי של ספירת המלכות של העשייה נמצא חלוקה של חמשת הפרצופים המרכזיים.

 

"אלא שעם כל זה [שהמלכות מקבילה לאבי"ע], כל חלקיה כאחת אינם נחשבים אלא למלכות של עשייה".

 

כלומר למרות שחלקי ספירת המלכות שבעשייה מקבילים לכל ארבעת העולמות, כל החלקים של ספירה זו הם במדרגה שלה, שהמדרגה שלה הוא מלכות של העשייה, כמו שנאמר מדרגת נפש של הנפש.

 

ספירת המלכות של עולם העשייה, היא הלכה למעשה העולם הזה שלנו והיא עצמה לא יותר מאשר מלכות העשייה, היינו הספירה התחתונה של העולם הנמוך ביותר ובכללותה נמצא הקבלה לכל עולמות אבי"ע.

 

כך גם כל חלקי גוף האדם, למרות שהם מקבילים לחלקי הנשמה, הם בבחינת ספירת המלכות של עולם העשייה בלבד. כנגד החלקים של הנשמה כפי שמבואר בסוף הספר, ישנם המלאכים המשמשים את החלקים של הספירות שהוציאו את אותם חלקי הנשמה בעולם היצירה, כיוון שהוא העולם שמעל עולם העשייה ואם נאמר שהרי זה כנגד זה ברא האלוהים הרי נמצא שכמו שיש מדרגות לנשמה כך יש מדרגות למלאכים, כך גם כנגד כל החלקים בגוף האדם ישנם חלקים המקבילים בכל העולמות שמעל העשייה.

 

עניין חשוב נוסף בהבנת דברים רבים, הוא הידיעה שעמידת העולמות הם כנגד ההתפשטות של השם המפורש הקדוש ביותר הכולל את כל מה שהיה והווה ויהיה והוא : י ה ו ה. כלומר שלא במקרה ישנם ארבעה עולמות שבהם דנים כל הזמן בחכמת הקבלה, למרות שמעל האצילות ישנו עוד עולם והוא עולם אדם קדמון שממנו השתלשל עולם האצילות שהוא הקרוי גם "עולם התיקון" שלאחר השבירה. קוצו של יוד הוא בעולם הקרוי עולם אדם קדמון, האות י' באצילות, ה' בבריאה, ו' ביצירה, ה' תחתונה בעשייה.

 

לסיכום : בריאת העולמות הם על פי הדרך בא עובר אור האין סוף, ללא התפשטות האור לא היה אפשרות לקיום העולמות, ודאי שלא אם לא היה מצמצם את אורו. הכלל הוא סוף מעשה במחשבה תחילה, עולם העשייה מתקיים מהתפשטות עולם המחשבה שהוא האצילות. האצילות הוא העולם המכיל את שורשי כל ההנהגות, עולם הבריאה ממנו יוצאים ההנהגות. תחת עולם הבריאה יש את עולם היצירה ושם המלאכים שנבראו להיות השלוחים של הבורא למה שמתחתם.

 

עולם העשייה הוא מתחת לעולם היצירה ובו יש מלאכים במדרגה נמוכה יותר מעולם היצירה, בעולם העשיה ישנם שבעה רקיעים, המסודרים במערכת עשר הספירות על פי סדר זה : ג' ראשונות – ערבות, חסד – מעון, גבורה – מכון, ת"ת – זבול, נו"ה – שחקים, יסוד – רקיע ובו החמה והלבנה והמזלות וכוכבי הלכת, מלכות - וילון.


לוח שנה 
© כל הזכויות שמורות ליהושע אוזן, אין לגולש רשות כלשהי להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בתכנים, בתמונות ובשאר החומרים המופיעים באתר, אלא אם צוין אחרת.