דף הבית
    אודות
    אותיות לפי הקבלה
    גורלות
    גורל השם
    גורל המסעות
    התאמת מזלות
    מזלות ויסודות
    מזלות הקבלה
    כח המזל
    זוגיות
    סגולות החודשים
    סגולות וקמיעים
    סגולות הפרנסה
    שם האדם
    פרשת השבוע
    שיעורים
    תלמוד הספירות
    תפילות כלליות
    מכתבים
    מאמרים
    חגים ומועדים
    גלריה תמונות
    מוזיקה
    צור קשר
    קבלה
    תמונות הרבי
    ספר איש ישר
    בדיקת הזוגיות
    שם האדם
    הבהרה משפטית
    סוד ההצלחה
    ארומותרפיה
    הצלחה בזוגיות
    היכרות עם עולמות
    כוח המזל
    אין שם טוב או רע
    אבנים
    התיקון הכללי
    הצלחה בזוגיות
    כעס
    אין יאוש
    הפרשת חלה
    ימים בחודש
    אותיות מיצגות
    אותיות וספירות
    פתרון החלומות
    קאוצ'ינג
    כוכב וחודש
    צדיק ורע לו
    תדר הבית
    חתן וכלה
 
 

קבלה
קבלה

 

מהי קבלה

 

הקבלה, המכונה גם בשם "תורת הנסתר" או "חוכמת הנסתר", הינה השקפת עולם דתית ? מיסטית. הקבלה איננה לימוד תיאורטי, אלא לימוד מעשי אשר בו לומד האדם על עצמו, על טיבו. הוא לומד מה הוא אמור לשנות בעצמו דרך פנימיותו. אני רואה בקבלה כמעין תורה מיסטית, החוקרת את מהות האלוהות, את יצורי הבריאה והעולם בכללותו.

 

הקבלה מבחינתי נובעת מהרבדים העמוקים שנמצאים בכל אחד ואחד מאיתנו וביכולתו להתחבר אליה דרך האינטואיציה שבנו.

 

בכל תולדות האנושות חיפש האדם את מקומו ביקום, מטרתו, מזלו, גורלו. במהלך הזמן נולדו שיטות כמו האסטרולוגיה, נומרולוגיה, גרפולוגיה, קריאה בכף היד, ועוד. הדבר המעניין ביותר הוא שתורת הקבלה כבר עסקה בשיטות אלו במודע ושלא במודע עוד מימי אברהם אבינו.

 

חכמת הקבלה מסבירה כיצד פועל היקום ? הן במישור הגשמי והן הרוחני.

חכמת הקבלה היא שיטה עתיקה ובדוקה. על ידה יכול האדם לקבל מודעות עליונה להכרת הבורא והשגת רוחניות. זו היא בסופו של דבר כל מטרתו בעולם הזה.

 

את הקבלה ניתן לסווג לשלושה תחומים:

 

1. הקבלה העיונית, העוסקת בעיקר במעשה בראשית.

2. קבלה מעשית. שימוש באותיות ובשמות מלאכים.

3. קבלה נבואית. גילוי ותקשור.  

 

הקבלה נמסרה כבר לאדם הראשון, באמצעות המלאך רזיאל, שמסר אותה לבנו שת, עד שהגיע לאברהם אבינו, אשר לו מיוחס כתיבת ספר היצירה.

 

בני ישראל קיבלו את הקבלה במעמד הר סיני ביחד עם התורה שבכתב והתורה שבעל-פה. "הלכה למשה סיני"  "קבלה למשה סיני" (קמ"ז, ע"א).

 

היצירה הגדולה והמרכזית בקבלה הינה ספר הזוהר, שחובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי. רבי שמעון בר יוחאי התקבל כגלגולו של משה רבנו. על פי המסורת נכתב הספר במערה ליד צפת במשך 13 שנה. ספר הזוהר מורכב מחמישה כרכים הכוללים חיבורים, מדרשים והרצאות.

 

 

הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

 

לתורה זו יש שורשים עמוקים במחשבה היהודית והיא נמשכת מהמיסטיקה העברית הקדומה, קרי ספירות ההיכלות העולמות והמרכבה. אולם, עיקר גיבושה ופרסומה ראשיתם בפרובנס (דרום צרפת) ובצפון ספרד בשלהי המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13. לקבלה הייתה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים, והתבססו עליה תנועות רוחניות גדולות, החשובות שבהן השבתאות והחסידות.

 

כמו כן השפיעה הקבלה על תחומים רבים ביהדות, ובהם ההלכה והמנהגים, פרשנות המקרא, ספרות התפילה והפיוט, ספרות המוסר ועוד.

 

שינוי משמעותי בקבלה יצר רבי יצחק בן שלמה לוריא, הידוע בכינוי האר"י הקדוש רבי יצחק הקדוש. האר"י דן בעיקר בתוצאות התהליך המיסטי ונותן לאדם יכולת אקטיבית בחייו, בעוד שעד אז הדגש היה יותר עיוני לימודי. לפני מותו של האר"י העלה את תורתו על הכתב הרב ר' חיים ויטל בספרים "עץ החיים" ועץ הדעת".

 

ישנם שני זרמים עקרים בקבלה:

 

1. הזרם התיאוסופי ? תיאורגי.

2. הזרם האקסטטי.

 

התיאוסופיה - זיקתו לאלוהות בדרכי טקסים. זרם זה מקורב להשקפה הדתית שאנו מכירים.

האקסטטי - זיקתו לפרט, לחוויה המיסטית ללא הקשר לאלוהות או בחינת השפעתה בחייו.

 

הספירות הן תשתית הסוד.

הספירות הן אלו שמקיימות את העולם ומושלות בו. עשר הספירות אומנם שונות זו מזו, אך אינן נפרדות זו מזו, הן קשורות אחת ברעותה, נעות על פי צלילים ותדרים הידועים לה. לכל ספירה תפקיד ותת תפקיד. (את הפירוט המלא של הספירות נלמד בהמשך בע"ה).

 

הקבלה כיום:

הקבלה היום נתפסת בעולם יותר כעוד תורת ניו-אייג' מודרנית ולא קבלה כפי שאנו מכירים.

התורה זוכה לפריחה מחודשת בישראל ובעולם, ו אף בקרב לא יהודים.

 

הקשר בין היסודות לכוכבים ולמזלות על פי הקבלה

 

הקבלה היא גם "מדע" של מערכות יחסים גם בינינו לבין עצמנו וגם בינינו לבין סביבתנו.
כולנו חיים בתוך עולם המורכב מאינסוף אנרגיות שונות ובו אנו מציגים את חיינו בעיקר ביחס לסביבה שבה אנו נמצאים בכל רגע נתון. דרך אחת לבחון לנושא זה היא ע"י חלוקת שנים עשר המזלות לארבעת היסודות שעל פי המקורות מרכיבים את עולמנו.

 

אש - טלה, אריה, וקשת         (כוכבי הלכת: מרס, שמש ויופיטר)
מים - סרטן, עקרב, ודגים      (כוכבי הלכת: ירח, פלוטו ונפטון)
אוויר - תאומים, מאזניים ודלי (כוכבי הלכת: מרקורי, נוגה ואוראנוס)
אדמה - שור, בתולה, וגדי      (נוגה, מרקורי ושבתאי).
 
המאמר הבא יסקור את ארבעת היסודות כפי שהם משתקפים במזלות המייצגים אותם.
זהו תיאור חלקי של אפיוני המזלות ואני ממליץ לקרוא מאמרים נוספים לקבלת תמונה מלאה יותר על כל אחד מהמזלות.

אש - יסוד האש הוא היסוד הפורץ, המחמם, ה"אגו" כפי שאנו מגדירים אותו. ביסוד האש אנו מגדירים את עצמנו כלפי מה שנמצא מסביב לנו. שם נמצאים הדמיונות, החלומות, התשוקות והרצון הבלתי פוסק למה שנמצא מעבר לפינה.

 

מזל טלה מייצג אנרגית אש ראשונית, פורצת. במזל טלה האש מבטאת את השלב הראשוני שלה שבו היא ה"מדורה" נדלקת ומתחילה "לתפוס" את מה שבסביבתה.  האש פורצת ממקום למקום, מחפשת חוויות חדשות, הגדרות חדשות ויציאה מגבולות מוגדרים. הביטוי הארצי של הטלה יכול לכלול התלהבות מדברים חדשים, יוזמות בלתי פוסקות ורצון לחוויות חדשות, אחרות ואתגריות.

 

מזל אריה מייצג את אנרגיית האש בשלב שבו היא בוערת במלוא עוצמתה. האש כבר מוגדרת ומבטאת את עצמה ע"י הקרנת חום ואור, זהו השלב שבו ה"מדורה" בוערת בכל עוצמתה בגבולות המוגדרים לה. הביטויים הארציים יותר של מזל זה הם דרמה ותיאטרליות, הנהגה נינוחה, בילויים רבים
 

מזל קשת מייצג את החלק העליון של האש שמתעופף לו למקומות רחוקים ושונים. את האש הזו אי אפשר לכלוא, היא גבוהה ומחפשת להגיע אל מה שמעבר לגבולותיה

 

המוכרים: ביטוי ארצי יכול לכלול נסיעות למקומות חדשים ורחוקים גם תרבותית וגם פיזית, חקירת רעיונות פילוסופיים חדשים, לימודים גבוהים. כל מה שיש לו ניחוח של אחר ורחוק.

 

מים - יסוד המים מייצג את הרגש, את מה שמחבר אותנו אל סביבתנו. אם באש הגדרנו יותר את הייחודיות שלנו, ביסוד המים אנו כמהים לחיבור עם מה שמסביב לנו.
 

מזל סרטן מייצג את החיבור הרגשי הראשוני. המים כאן הם המים שיש ברחם בהם התינוק מתפתח, החלב שאותו הוא יונק ומי השתייה המזינים ומחיים את כולנו. זרימת הרגשות הינה ראשונית וטבעית. הביטוי הארצי שלו הוא המשפחה אליה נולדנו והשייכות שלנו אליה, ואל המשפחה שאנו מקימים. עוד ביטויים קשורים בהענקת חום והזנה, המצאות בחברת ילדים וקשישים.


מזל עקרב מייצג את כוח הטרנספורמציה הרגשית. מזל זה מייצג את הרגש בו אנו נתקלים מחוץ לגבולות המשפחה ובד"כ בחיבור עם בני זוג. העקרב מייצג את העומקים הנמצאים ברגשותינו ואת תהליך פגישתנו עם עומקים אלו. המים פה מייצגים עומק וזרמים שונים: מערבולות, שרטונים, ואף מזרקות. הביטוי הארצי הוא מערכות יחסים רגשיות עמוקות שבהם האדם משתנה מן היסוד ע"י הבנת רגשותיו הוא - כפי שהם משתקפים לו ועל ידי לקיחת אחריות על עוצמות הרגש הטמונות בו.


מזל דגים מייצג את החיבור לכל מה שנמצא מסביב לנו. מזל זה מייצג את המים ללא גבולות והגדרות, מים שאופפים אותנו,  נמצאים בתוכנו ואין אנו יודעים בדיוק איפה אנו מתחילים ואיפה נגמרים. הביטויים הארציים של הדגים יכולים להיות רבים ומגוונים מאחר ואי אפשר להגדיר את גבולות המזל, יכול להראות על חיבור רוחני עמוק עם הקוסמוס, יכול להראות על כוחות ריפוי, על בריחה מהמציאות היום יומית, על חיים ללא גבולות ברורים.

 

אוויר - יסוד האוויר מייצג את אלמנט החשיבה, האינטלקט והפעלתו ביחס לעצמנו ולסביבתנו. הוא מייצג את כל גווני התקשורת אם זה במילים מדוברות, במילה הכתובה, במדיה ועוד.

 

מזל תאומים מייצג את אלמנט איסוף והחלפת המידע של האוויר. זהו האוויר הראשוני, האוסף לעצמו אינפורמציה והעסוק באופן תמידי במציאת גירויים אווריריים נוספים ומגוונים. הביטויים הארציים של התאומים כוללים שיחות חולין, עיסוק בעיתונאות ובכתיבה ככלל. מזל זה גם מייצג את הסביבה הקרובה לנו הכוללת אחים ואחיות, אופי השכונה שבה אנו גרים ולימוד יכולות תקשורת בין אישיות בסיסיות.

 

מזל מאזניים מייצג את השאיפה לאיזון ולהרמוניה. האוויר במזל מאזניים מחפש להגדיר את עצמו על ידי יחסי הגומלין בינינו לבין בני זוג או שותפים שאנו בוחרים לנו.
במזל מאזניים נמצא את הגדרות החוק והמשפט, את הגדרות האופנה ואת החיפוש אחר עמק השווה. הביטויים הארציים של המאזניים כוללים עיסוק בעיצוב, בדיפלומטיה, בחוק ובשאיפה כללית להרמוניה ולשוויון ביחסים.

 

מזל דלי מייצג את האוויר שמעבר לנו, את הרעיונות החדשים, את האוויר הנמצא תמיד בנו, ומסביבנו. הדלי מייצג את תפיסת האדם כחלק מקולקטיב. המזל גם מייצג את הצורך ברעיונות חדשים ובתפיסות מציאות חדשות וניסיוניות. הביטויים הארציים יכולים לכלול הגיית רעיונות חדשניים, הקמת קומונות חדשות, קיום יחסי חברות ענפים וחיפוש לתרומה לקהילה.

 

אדמה - יסוד האדמה מייצג את אלמנט הביצוע, הקיום של הגוף, של חמשת החושים, עבודת האדמה, בנייה ותכנון ארציים.

 

מזל שור מייצג את האדמה הראשונית את השימוש בגוף ככלי להנאות החיים וככלי לחוויות שונות שהחיים מזמנים לנו. השור מסמל את הרצון לטריטוריה מוגדרת משלנו, קבועה ומתרחבת לאיטה. השור מסמל את הטיפוח היום יומי של עצמנו ושל השייך לנו. ביטויים ארציים של השור כוללים בישול, חקלאות, פיסול, עיצוב בתים, נוחות פיזית.


מזל בתולה מייצג את השאיפה לשיפור ולשכלול האדמה. במזל בתולה אנו מנסים להבין את תפקודי האדמה ולסדר אותה בצורה המובנת לנו והיכולה להובילנו לשיפור חיינו. ביטויים ארציים יכולים לכלול: מחקר ביולוגי, רפואה, מזעור, שמירה על סדר, יכולת מיקוד בפרטים קטנים. מזל גדי מייצג את השאיפה להרחבת גבולות האדמה וכיבושן.


במזל גדי אנו מציבים לעצמנו מטרות ארוכות טווח ועמלים על השגתן תוך שימוש בתכנון ובביצוע על פני זמן. ביטויים ארציים של הגדי: לקיחת משכנתא, התקדמות בסולם הדרגות במקום עבודה.
 

 
מושגי יסוד בקבלה

האצלה

האצלה היא מושג יסודי במיסטיקה. המקובלים מסבירים את ההאצלה באמצעות שימוש במשל השמש והאור. השמש מקרינה אור, והוא הולך ופוחת כשהוא מתרחק ממקורו, אך גם כשהוא קלוש, עדיין הוא נובע מהשמש. זאת ועוד, בשמש לא ניתן להסתכל ישירות, אך באור שהיא מקרינה אפשר. הקב"ה הוא בלתי ניתן לתיאור ולהבנה, אך את השתקפויותיו הפחותות ממנו, שהן בבחינת האור שהוא מאציל, ניתן לחקור.

 

עם זאת, יש לזכור שתי הסתייגויות עיקריות של המקובלים מרעיון ההאצלה. ראשית, בעוד שההאצלה מתקיימת מצד עצמה בתפיסה, הרי שלדעת המקובלים, היא תלויה ברצונו של האלוהים. בנוסף, ההאצלה מתפשטת בתוך העולם האלוהי, אך אין היא מקור לעולם החומרי. העולם החומרי נברא יותר מאשר נאצל, או נאצל בהאצלה משובשת. הדגשות אלו מבדילות את הקבלה ממקורות אחרים.

 

עולם

עולם הינו מידת העלמה אותה מרגיש הנברא מהאור העליון, היינו מידת גילוי האלוהות אותה חש הנברא. בכללות אנו מדברים בקבלה על מספר עולמות: עולם אינסוף, עולם הצמצום, עולם הנקודים, עולם אצילות, עולם בריאה, עולם יצירה ועולם עשייה. אך מקובלים נוהגים להתייחס בשם עולם אך ורק לארבעת העולמות היוצאים לאחר עולם הנקודים, קרי עולמות אבי"ע (אצילות, בריאה, יצירה ועשייה).

 

עולמות אבי"ע (אצילות בריאה יצירה עשיה )

כל היש מתחלק לארבעה עולמות עיקרים שהם:

 

§        עולם האצילות - עולם האלוהות - עולם הספירות

§        עולם הבריאה - עולם הנשמות - כיסא הכבוד

§        עולם היצירה - עולם המלאכים

§        עולם העשיה - העולם הממשי

 

כל עולם מהווה נשמה ומקור חיים של העולם שמתחתיו. בכל אחד מהעולמות עשר מדרגות - שהן עשר הספירות, כדי להתעלות במעלות הרוחניות מעולם אחד למשנהו יש לעלות בכל עשר המעלות (ספירות) של אותו עולם.

 

בקבלה מקובל לחלק בין "עולמות אבי"ע הכלליים" - המייצגים את מכלול הבריאה השלם, ובין "עולמות אבי"ע הפרטיים" המייצגים את העולמות מכתר ומטה.

 

אין סוף ומערכת הספירות

במרכזה של תורת הקבלה כפי שהיא מופיעה בספר הזוהר עומדת מערכת אחת והיא סוד ידיעת האלוהות. סוד ידיעת האלוהות הוא עיקר האמונה הדתית על פי הקבלה "רזא דמהימנותא" (סוד האמונה). החידוש המכריע של תורת הקבלה היה בתוכנו של סוד האלוהות. דמות האל המצטיירת בתיאורי הקבלה שונה בתכלית מכל ציור אחר ביהדות. הדמות האלוהית בקבלה מתגלה כדמות מורכבת ומסובכת הערוכה במערכת של עשר ספירות המסמלות את הכוחות נאצלים שמקורם נעלם. מקור זה מכונה בשם "אין סוף". יש הרואים בריבוי הספירות וקיומו של הא"ס לצד מערכת הספירות כעין שניות באלוהות. אך רוב המקובלים וביניהם מחבר ספר הזוהר שוללים טענה זו מכל וכל, ורואים בספירות חלק בלתי נפרד מהאלוהות. דוגמה לכך היא הכינוי "מעלות/ דרגות" המעיד על היות הספירות דרגות פנימיות באלוהות. על פי תורת הקבלה, אין סוף, האל הנעלם השוכן במעמקי הווייתו, בקש להתגלות ולפתח את כוחותיו הגנוזים. משום כך הוא האציל את קרני אורו לכדי הספירות המהוות את עולם האצילות האלוהית. בכוח הספירות נבראו העולמות התחתונים והן שמנהיגות אותם. במילים אחרות, הספירות הן האל המתגלה. בספרם "משנת הזוהר" טוענים תשבי ולחובר כי בחינת ההעלם שבאין סוף כפולה היא: ראשית, עצמותו אינה משתקפת מחוץ לתחומו הנעלם ואינה משתתפת בתהליך הבריאה. שנית, מהותו אינה נתפסת ואינה בת השגה כלל ועיקר. כתוצאה מכך, ידיעת האלוהות בקבלה היא חלקית. או במילים אחרות, ניתן לדבר ולהתייחס רק למה שיש ביכולתו של האדם להשיג ולהכיר. לכן משום שאת האל הנעלם, אין סוף, לא ניתן להכיר/לדעת אין אנו יכולים לומר עליו דבר ולא חצי דבר. כתוצאה, ניתן לומר כי חובת הידיעה (את הספירות) וחובת ההכרה (את גבולות ההשגה - אין סוף), כרוכות זו בזו בקבלה. האל אליו פונה האדם בתפילותיו הוא האל הנגלה- מערכת הספירות. הזוהר כמעט אינו מתייחס לאל הנעלם. בספר הזוהר נמצא שם אחד בלבד, המיוחד לאל הנעלם: "אין סוף". כינוי זה מופיע לראשונה בחוגו של רבי יצחק סגי נהור בן הראב"ד ותלמידיו שפעלו במאה השתים עשרה ובראשית המאה השלוש עשרה בפרובנס ובספרד. יש לציין כי המושג "אין סוף" מופיע גם קודם לכן, בספר הבהיר, אם כי שם הוא אינו מובא עדיין כשם עצם אלא בהוראת תואר הפועל: "כך המחשבה שאתה תחשוב לאין סוף ותכלית". האין סוף מכיל שני יסודות עיקריים המשליכים על טיבה של תפישת האל הנעלם:

 

דרך השלילה – שלילת כל גבול ומידה. מכאן נובע שאין בכוחנו להשיג את אותו אין סוף ולהגיד עליו דבר מה על דרך החיוב. לעומת זאת, חלה עלינו החובה לשלול ממנו כל תואר ותכונה הידועים לנו שכן הוא פוגם בשלמותו הבלתי נודעת ומכניס גבול באין סופיותו.

אי-הפרסונאליות – אין סוף הוא מה שאין לו סוף, לכן דמות האל אינה אישית והיא אינה יוצרת ופועלת. מכאן שתארי האל מסוג "האחד" ו"סיבה ראשונה" אינם תקפים שכן הם לא עונים על קריטריון אי-הפרסונאליות. כך גם תארי האל מסוג "עילת העילות", משום שהם מעידים על היות האל פועל ויוצר.

הכינוי היחיד השווה לאין סוף מבחינת השליליות ואי-הפרסונאליות הוא "מה שאין המחשבה משגת". כאן שלילת הפרסונאליות מתבטאת במילה "מה".

 

הספירות

תרשים של עשר הספירות ערך מורחב – ספירה (קבלה)

ספירה היא המושג היסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות. הספירה מוזכרת לראשונה בספר יצירה, ויש לה זכר ראשוני כבר במדרש. הרעיון התאולוגי שעומד מאחורי הספירות הוא קיומו של חיץ בלתי עביר בין עצמותו האינסופית של הבורא לבין האדם - האדם אינו יכול לתפוס ולהבין מושג אינסופי, ולכן הבורא צריך להתלבש "בלבושים" לצמצם את עצמו ולרדת אליו, כמו מורה שממחיש נוסחה קשה באמצעות דוגמה פשוטה. ירידתו של האלוהים אל העולם היא דרך הספירות, שבהן עצמותו המופשטת והאינסופית של הבורא מתגלה לעיני השכל האנושי.

 

קיימות עשר ספירות:
כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

 

שלושה קווים

לפי הקבלה קיימות שלוש צורות בסיסיות של ביטוי הרצון. רצון להשפיע המכונה קו ימין. רצון לקבל המכונה קו שמאל. רצון המאזן בין ההשפעה לקבלה, ומהוה את היכולת לקבל על מנת להשפיע, המכונה קו האמצע. כלומר, ג' הקווים היא שיטת תיקון רצון האדם מקבלה להשפעה, המתבצע לאחר "שבירת הכלים". תיקון זה נוהג מעולם האצילות ואילך ומשמש כעיסוקו המרכזי של ספר הזוהר.

 

כל הספירות הקבליות נמצאות על אחד הקוים. הספירות כתר,תפארת,יסוד ומלכות שייכות לקו האמצע. הספירות חוכמה,חסד,נצח שייכות לקו ימין. והספירות בינה,גבורה והוד מרכיבות את קו השמאל.

 

ברוחב:

כח"ב שהם: כתר חכמה בינה. או חב"ד שהם: חכמה בינה דעת. (הנקר' ג"ר ג' ראשונות)

חג"ת שהם: חסד גבורה תפארת.

נה"י שהם: נצח הוד יסוד.  או שהם: נהי"מ נצח הוד יסוד מלכות.

 

באורך:

צד ימין מלמעלה למטה: חח"נ חכמה חסד נצח.

מרכז מלמעלה למטה:    דת"י דעת תפארת יסוד.

צד שמאל מלמעלה:      בג"ה בינה גבורה הוד

 

מחלוקת עצמות וכלים

שאלה מרכזית בקבלה היא האם הספירות הן מהות האלוהים או כלים בידו. ר' מנחם רקנאטי היה בעל דעה ברורה בנושא וסבר שיש לראות את הספירות ככלים בלבד. רבי יוסף קארו חלק עליו. לפיכך רבי יוסף קארו ראה דברי קבלה המדברים אודות שינויים בספירות כאילו הם מתייחסים אך ורק לספירה התחתונה, מלכות. רק בה ייתכן שינוי, שכן הספירות שמעליה הן האלוהות בעצמה.

 

זיווג עליון

הרע שקיים בעולם נובע מהנתק שבין ספירת תפארת לספירת מלכות, או במילים אחרות בין האור של ההויה לבין נשמת העולם, בשל גלות ישראל ובשל החטאים. הביטוי צער השכינה מבטא את כאב הפירוד הזה שנחשב לכאב הגדול ביותר. ישנן תפילות מיוחדות שנתקנו (תיקון חצות), שבהן משתתף היחיד בצער השכינה. לעומת זאת, עשיית מצוות מאחדת בין הספירות, וגורמת ל"זיווג קוסמי", ואור אלהי זוהר על השכינה וממנה אל תוך העולם. הקבלה רואה את שיר השירים ואת דמויות הדוד והרעיה כאלגוריה לעניין זה. זהו המקור לבקשה של "לשם יחוד קוב"ה ושכינתא" שהאשכנזים נוהגים לומר בספירת העומר, והספרדים בקיום הרבה מצוות.

 

שאלה: מה משמעות הנוסח "לשם ייחוד קודשא-בריך-הוא ושכינתיה", והאם יש לאומרו לפני קיום  כל מצווה?

 

תשובה: אמירה זו, יסודה בדברי רבנו האר"י, ונרמזת בזוהר הקדוש. החיד"א כתב לאומרה קודם כל לימוד וכל מצווה, וכן נהגו כמה מגדולי ישראל קודם התגלות תורת החסידות, ורבים לאחר מכן, והיא מידת חסידות לכל אדם מישראל, כהכנה לקיום המצוות.

 

משמעות העניין עמוקה ביותר. נקודת הדברים היא, שהקב"ה, שהוא אין-סוף, מרומם ומובדל מהעולמות, ולכן הוא מכונה "קודשא-בריך-הוא", על שם שהוא קדוש ומובדל מהעולמות. "שכינתיה" זו שכינת-עוזו ומלכותו, המתלבשת בעולמות להחיותם. ה'ייחוד' ביניהם נעשה על-ידי המצווה.

 

הנוסח בקיצור:

לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא בדחילו ורחימו לייחדה שם אות י' באות ה' באות ו' באות ה' בייחוד השלים בשם כל ישראל הרני מזמן עצמי... נוסח זה יש לאומרו לפני כל תפילה ולימוד ב"ה

 

התורה

על פי הזוהר קדמה התורה לעולם - היא התוכנית האדריכלית של העולם, שבה הסתכל הקב"ה ולפיה ברא אותו שנאמר "אסתכל קדב"ה באורייתא וברא עלמא".(הסתכל הקב"ה בתורה וברא את העולם) על כן כל דבר שקיים בעולם רמוז וגנוז בה, שנאמר "הפוך בה והפוך בה וכוליאי בה" כל המדע וכל הנשמה.

 

הזוהר ביטא בחדות את האופן שבו רואים המקובלים את התורה בכותבו כי לא ייתכן שלהקב"ה לא היה דבר לעשות מלבד לכנס את דברי עשו והגר. אם התורה הייתה חפצה לספר סיפורי ימי עבר, אומר בעל הזוהר בלשון חריפה, יכולה הייתה להיכתב טוב יותר. אלא, מסיק הזוהר, כל מילה בתורה, לבד מתוכנה הנגלה, מצביעה גם על דברים עליונים.

 

הרמב"ן כתב כי "כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה", והיא בעצם שם אחד ארוך, ניתן לשנות את סדר הפרדת האותיות בתורה, כלומר להרכיב כך מילים חדשות, ולגלות סודות מוצפנים (על בסיס קבלי זה עלה הרעיון בן השנים האחרונות, לפיו התורה מכילה מילים מנבאות עתיד המוסוות בצופן).

 

רבי חיים מוולוז'ין כתב כי אם יהיה רגע אחד שבו העולם יהיה פנוי מלימוד תורה, ייחרבו כל העולמות, עליונים ותחתונים. רבו הגאון מווילנה לא היה חדל מלימודו במוצאי יום כיפור, מתוך חשש שהעולם לא יתקיים, אם הכול ינטשו את תלמודם על מנת לסעוד.

 

רעיון נוסף הוא שיש שישים ריבוא אותיות לתורה (המספר המדויק שונה וישנם מספר תירוצים לקושיא זו) כנגד נשמות בני ישראל. על פי רעיון זה, לכל אדם בישראל יש את האות שלו בתורה, שמסמנת את הפן המיוחד של אישיותו.

 

ניצוצות

"הארות שדרכן להתכבות, והן עומדות להתעורר ולהתלקח ולהאיר שוב כבתחילה, מכונות בשם "ניצוצין". כי יש להן דמיון אל ניצוצין הנשארים אחר הדליקה, או היוצאים מתחת הפטיש שבידי אומן, שאע"פ שהמה נראים כמתכבים, מכל מקום עלולים להתלקח לשלהבת גדולה ונוראה".

 

העלאת ניצוצות

זהו מושג שעיקרו בקבלת האר"י. לדעת גרשם שלום, מושג זה מרכזי כל כך, עד שיש בו כדי להסביר את הופעת שבתי צבי ומשיחיות השקר שלו. האר"י סבר שבראשית הבריאה נכח ה"אין סוף" בתוך הכלים, כלומר הספירות, אך אלו לא יכולים היו להכילו, ונשברו. זו שבירת הכלים, שכתוצאה ממנה התפזרו ניצוצות אל תוך הקליפות. הגאולה תבוא כשיופרדו אלו מאלו. כל מצווה מעשית, לדעת האר"י, מהווה העלאת ניצוץ, ולפיכך מקרבת באופן מוחשי את הגאולה.

 

בצורה זו הסביר נתן העזתי את התאסלמותו של שבתי צבי. המשיח ירד אל האיסלאם, מקום של קליפות, כדי לגאול גם את הניצוצות הפזורים שם.

 

עבודה זו, על פי הקבלה השבתאית, שונה מעבודת הבירור הלוריאנית הרגילה ומיוחדת לאנשי מעלה, שיש ביכולתם ל"רדת" אל הטומאה ולשחרר את הניצוץ השבוי בה מבלי להיפגע ו"להתלכלך".

 

אדם קדמון

מושג לוריאני בעיקרו. זהו העולם הראשון היוצא לאחר הצמצום ומקבל את הארותיו מאין סוף. אין הוא מתאר אדם, כפי שאפשר היה לשער לפי שמו, אלא את האלוהות המאצילה את עצמה בהתגלמותה הראשונית והמושלמת. אלוהות זו נפגמה על ידי שבירת הכלים (ראה להלן). המילה קדמון או קדום מצביעים על כך שבעולם זה פועל הצמצום הראשון ולא השני.

 

צמצום

צמצום זהו מושג נוסף שטבע האר"י, אם כי יש לו מקורות קדומים יותר. השאלה שעליה עונה מונח זה היא כיצד יש מקום לעולם להתקיים בו, והתשובה היא שאלוהים צמצם מעט את עצמותו האינסופית הבלתי גבולית, הותיר עיגול מבלי נוכחותו, שנקרא החלל הפנוי, ובנקודה זו נברא היקום, שיש לו קיום שכביכול אינו תלוי באלוהות, יש שדרשו עולם מלשון העלם. קיימת מחלוקת האם צריך להבין את המושג כפשוטו, או שהקב"ה צמצם את אינסופיותו רק כביכול.

 

 

בעוד שרבי יעקב עמדין הדגיש שהצמצום הוא "הכרח גמור ואינו יוצא מידי פשוטו", את אוזנם של מקובלים אחרים צרם הרעיון בדבר שינוי והפחתה באלוהות. אצל החסידים וכן אצל הרב קוק בולטת דחיית רעיון הצמצום בצורתו הפשוטה. ויש שקישרו אפילו בין העדר הצמצום במחשבת חסידי הרב קוק לבין הופעת זרמים חרדים-לאומיים וקיצוניות ימנית אשר מכניסה את מושגי הקדושה אל שאלות בענייני המדינה.

להרחבה ראו תורת הצמצום תלמוד עשר הספירות.

 

הנשמה והמצוות

ערך מורחב – נשמה

ערך מורחב – צלם אלוהים

ערך מורחב – גלגול נשמות

מכיוון שנשמת האדם מקורה באלוהות, והיא נחשבת כחלק אלוה ממעל (וגם על כך נחלקו המקובלים. האם הנשמה מקורה ממש באלוהים, כדברי הרמב"ן, או רק "קרובה לו"), הרי שלעשיית מצוות על ידו, לפי הקבלה, יכולה להיות השפעה על מערכת הספירות האלוהית עצמה.

 

יש לציין שלגבי המצוות יש ניגוד גדול בין השקפת החסידות לבין השקפת האר"י. האחרון הדגיש את הדקדוק ואת הכוונה המדויקת, ואילו החסידות מזניחה זאת, ומדברת בעיקר על שמחה ודבקות.

 

על הנשמה ויחסה לגוף כותב רבי חיים מוולוז'ין, שהיא כמו רגל הנכנסת לנעל. הגוף הוא כנעל לנשמה.

 

ישנן נשמות פגומות, שהסטרא אחרא הטיל בהן רבב, או כאלו שנוצרו במשגל לא כשר. לגבי נשמת הגוי נשמעו השקפות קיצוניות. לדעת האר"י כל קיומן של נשמות אלו הוא על ניצוצות קדושה שנשבו, והגאולה שתשיב את הניצוצות לישראל, תמית ממילא את הגויים. הרב קוק אמר שקירבת נשמת הגוי לנשמת הבהמה רבה מקרבתה לנשמת ישראל.

 

חלוקה יסודית של הרוחניות באדם

 

נפש

נפש נמצאת בכל אדם, היא רוח החיים היסודית. על-פי התורה :"הדם הוא הנפש" מקובל לזהותה עם הצרכים הבסיסיים המשותפים לאדם ולשאר החיות. מקום משכנה בכבד.

 

רוח

ישות אמצעית המקשרת בין הנשמה - נשימה אקטיבית לנפישה. הרוח הינה/הינו תנועת החיות הנשימתית המופחת על ידי נותן החיים בגוף החי. הבורא אם כן מחייה את היצורים החיים בכל רגע נתון על ידי שאיפה ונשיפה. הרוח שואף לנפוש (לנוח) בקרב הגוף החי. ח"ו הפסקת הנשימה = הפסקת החיים. הרוח שוכן בלב, כמאמר הפסוק: "לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי".

 

נשמה

נשמות ישראל כולן הן "חלק אלוק ממעל ממש" כמאמר ספר התניא. שוכנת במוחין, היינו במוח. הנשמה באה אצל המקובלים הראויים לכך. הנשמה, בניגוד לשני הכוחות שמתחתיה, איננה יכולה להיפגם, והיא נותרת טהורה תמיד.

 

חיה

סוג עילאי של נפש. אור החיים של ההויה, וזכה לה משה רבנו בנבואתו הצלולה - שהייתה כעין אספקלריה מאירה.

 

יחידה

יחידה שבנפש. מדרגת נבואה עליונה מאוד. האור הגנוז שאדם הראשון היה צופה בו מסוף העולם ועד סופו.

 

השרטוט

רעיון השרטוט קובע כי מעשי האדם ותכונותיו משתקפים על מצחו (חכמת הפרצוף), על כף ידו או על איברים אחרים, והבקיאים בכך יכולים לקרוא זאת.

 

גלגול

ערך מורחב – גלגול נשמות

 

אורות

אורות הוא מושג בקבלה שמהותו היא תוכן רוחני בתוך מבנה אנ"ך (אורות ניצוצות כלים) הרמח"ל בספרו "קל"ח פתחי חכמה" פתח ה' מסביר את המושג אור בקבלה כדבר הגובל בין גשמיות לרוחניות והמושג הקרוב ביותר לרוחני הניתן לתפוס בחוש. המושג "אורות" (ברבים, בשונה מ"אור") מורה גם על קשרים רוחניים בין תכנים רוחניים שונים. מושג המתקשר לאורות הוא ה"תיקון" או בהרחבה "אורות דתוהו בעולם התיקון".

 


חכמת הקבלה מלמדת, שאור הבורא ממלא את כל המציאות

 

אם כך מדוע אין אנו רואים ומרגישים אותו בכל רגע נתון?

 

לפי חכמת הקבלה, כדי להתחבר למקור האינסופי של האור, יש צורך להתאים את מימדי הקליטה של הכלי, כדי שכמות האור, שהיא אין-סופית, לא תשרוף אותו. הדבר דומה למערכת חשמל רגילה - למשל, כאשר אנו מעוניינים להדליק את מכשיר חשמלי, אנו לא מחברים אותו הישר אל תחנת הכוח, שכן במקרה כזה המכשיר החשמלי לא יוכל להכיל את כל העוצמה וישרף. על מנת לתעל את העוצמה הרצויה אנו משתמשים במערכת של שנאים (טרנספורמטורים) המזרימה ומנתבת את אנרגית החשמל כך שנוכל להשתמש בה בעוצמה המתאימה.

 

כפי המשל, כך משמשות עשר הספירות כמעין עשרה שנאים רוחניים המתעלים את אור הבורא אל האנושות והיקום בהתאם ליכולת ההכלה שלהם ומבלי שגילוי האור יזיק להם. צריך להבהיר כי אור האינסוף אינו משתנה בעקבות מעברו באותם שנאים אלא השינוי הוא רק מצד הנברא, שחש בכמות פחותה של אור (לדוגמא, אם נשים זכוכית כהה בינינו לבין השמש, הרי אין זה אומר שאור השמש השתנה אלא שאור השמש המתגלה אלינו פחת).

 

על פי חכמת הקבלה, אנו לומדים שישנן שתי דרכים לקבל את האור; האחת היא למשוך אור בצורה ישרה, שלא באמצעות אותם שנאים, תוך כדי חוסר יכולת לדחות סיפוק מיידי (בכל תחום בחיים - אוכל, מין, כעס, סמים וכו'). התוצאה - עוצמה גדולה של תחושת חזקה, אך לאחר מכן יש קצר, והנפילה חזקה ונותר חלל שחור.

 

הדרך השנייה, שמשאירה את האור אצלנו לאורך זמן היא דרך עשר הספירות הקרויות בשפת הקבלה גם מערכת עץ החיים, והן מסודרות במבנה של שלושה קוים (ימין, שמאל ואמצע). יצוין, כי המדע המודרני גילה, בהתאם לתורת המיתרים The Superstring theory כי המציאות שלנו מורכבת מעשרה מימדים (Ten-dimensions), דרכם אנו חווים את המציאות הסובבת.

 

שמות הספירות בקיצורם נקראות כך

 

ברוחב:

כח"ב שהם: כתר חכמה בינה. או חב"ד שהם: חכמה בינה דעת. (הנקר' ג"ר ג' ראשונות)

חג"ת שהם: חסד גבורה תפארת.

נהשהם: נצח הוד יסוד.  או שהם: נהי"מ נצח הוד יסוד מלכות.

 

באורך:

צד ימין מלמעלה למטה: חח"נ חכמה חסד נצח.

מרכז מלמעלה למטה:    דת"י דעת תפארת יסוד.

צד שמאל מלמעלה:      בג"ה בינה גבורה הוד     

 

 

עשר הספירות

 

 

 

ספירת כתר אין סוף ב"ה

ספירת חכמה (אבא) מח ימין            כח"ב או חב"ד

ספירת בינה (אמא) מח שמאל   

ספירת דעת היא המקשרת

 

---------------------------------------------------------------------------

 

ספירת חסד - אברהם אבינו- יד ימין           חג"ת

ספירת גבורה- יצחק אבינו- יד שמאל

ספירת תפארת - יעקב אבינו- גוף הנקרא ו"ק (שש קצבות זעיר אנפין)

 

---------------------------------------------------------------------------

 

ספירת נצח - משה רבנו- רגל ימין 

ספירת הוד - אהרון הכהן- רגל שמאל           נה"י או נהי"מ

ספירת יסוד- יוסף הצדיק 

 

ספירת מלכות - דוד המלך

 

---------------------------------------------------------------------------

 

 

בהמשך נראה את מבנה הספירות כדוגמת העץ

 

 

 


 

שלוש הספירות הראשונות (ג"ר, ג' ראשונות), הקרויות: כתר, חכמה ובינה (כח"ב), אינן קיימות בעולם הגשמי, אלא, רק בפוטנציאל. מהן אנו שואבים את כל מקור הקיום שלנו.

 

כתר

הספירה הראשונה מתוך עשר הספירות. בראש עץ החיים, מקור הכול, מכילה את כל מה שהיה, הווה או עתיד להיות. ספירת כתר ממוקמת מיד בהמשכו של אור האין-סוף. המקובלים ממשילים את ספירת כתר ל - "זרע" של כל מדרגה, וכפי שלמשל, הזרע של העץ מכיל את כל העץ בכוח (פוטנציאל) כך גם ספירת כתר מכילה בכוח את כל השתלשלות המדרגות, אבל אין היא חלק מהשתלשלות זו, שכן יחד עם הנביטה והיווצרות העץ נעלם הזרע. פירוש המילה כתר הינו מלשון מכתיר ומסבב ,  דהיינו הסיבה (כאשר למשל, צבא מכתר ומסבב עיר הוא הופך להיות הסיבה של ההתנהלות באותה עיר). מעצם קרבתה הרבה לאור האין-סוף, ספירת הכתר היא הזכה ביותר מכל שאר הספירות, ומשום זה היא מכילה את מחשבת הבריאה "להיטיב לנבראים". ספירת הכתר נקראת גם "הרצון לגלה" (לגלות ולהשפיע), "סיבת הסיבות", "עילת העילות" ועוד.

 

ספירת חכמה (הנקראת אבא)

ספירת חכמה ממוקמת בראש קו ימין של עץ החיים, מקבלת את כוחה מן הכתר וכוללת בתוכה את כל מאגר החכמה שביקום ואת מלוא כוח האור. היא מייצגת את תחילתו של גלגל המזלות ואת דמות האב האוניברסאלי. אולם בניגוד למצופה ממנה, ספירת החכמה היא מתבוננת לא פעילה (סבילה) ואין לה כל ערך באיזה מישור, אלא,  רק על - ידי חיבור לדמות האם - ספירת בינה.

 

ספירת בינה (הנקראת אמא)

ספירת בינה נמצאת בקודקוד השמאלי של עץ החיים והיא מייצגת את ההבנה. ספירה זו היא תחנת הכוח של כל האנרגיה הקוסמית, כך שבעצם, כמו שספירת חכמה אוגרת בתוכה את כל חכמת היקום, ספירת בינה אוגרת בתוכה את כל האנרגיה אשר מניעה את החכמה העצומה הזו. ספירת בינה אחראית לתנועה הרוחנית (המאמץ האנושי) והגשמית (סיבובי הגלקסיה ועוד) כאחד. כאשר יש לגלות את המחשבה באמצעות מעשה, ספירות חכמה ובינה נפגשות, משלבות את כוחותיהן, מסננות אותם דרך ספירת דעת הבלתי נראית ומעבירות אותם לספירת חסד. החכמה היא הכוח כאשר מפרידים את התיבה חכמה נקבל את התיבות כח מה והוא הכוח בבריאה

 

ספירת התפארת זעיר אנפין

זעיר אנפין (ז"א), כשמו כן הוא - פנים זעירות (קטנות), המכיל את כל אנרגית עץ החיים במבנה מצומצם. ז"א כולל בתוכו שש ספירות. מספירת חסד ועד לספירת יסוד (גם במקרה זה מסכים המדע המודרני שיש שש מימדים מתוך ה-עשר האמורים התכווצו ליחידה אחת קטנה!!!). ספירת ז"א במהותה ריקה ותפקידה לתעל את האנרגיה בצורה מאוזנת מה-ג' הראשונות אל ספירת המלכות (העולם שלנו).

 

 

ספירת חסד - אברהם אבינו

ספירת חסד הינה הנרחבת מבין הספירות ומקומה מתחת לספירת חכמה בקו ימין. חסד מייצגת אנרגיה חיובית טהורה של כללות הרצון לתת, היא נדיבה ללא כל תנאי ופגם. כולנו מכירים את אנשי ה"חסד" בפעולתם: זה האדם הליברלי אשר בוכה על הפושע יותר מאשר על הקורבן, האיש העני אשר זכה בלוטו ותרם את כל כספו לצדקה בעוד משפחתו משוועת ללחם. חסד ללא גבולות "נותנת" עד חסרון. למזלנו יש לספירה זו מאזן אשר נמצא מצידו השמאלי של עץ החיים, מתחת לספירה בינה והנקרא ספירת גבורה.

 

ספירת גבורה- יצחק אבינו

ספירת גבורה ידועה גם כן כמערכת הדין. בעוד שספירת חסד "נותנת" עד כדי חסרון, ספירת גבורה קמצנית. כאשר חסד אומרת "לתת", ספירת גבורה אומרת: "מה יצא לי מזה?" ספירת גבורה ללא האיזון של ספירת חסד, יכולה להפוך לרודנית העריצה של תחנת המשטרה, אולם כשם שספירת חכמה אינה יכולה לצאת לפועל ללא עזרתה של ספירת בינה, כך היא מערכת היחסים בין ספירת חסד לספירת גבורה. ספירת גבורה היא זו המביאה לגילוי והבנה של אנרגיה אשר הועברה מספירת חכמה ובינה יחדיו לספירת חסד, אשר מהווה את תחילתו של העולם הגשמי.

 

ספירת תפארת - יעקב אבינו

ספירת תפארת נמצאת מתחת לכתר ברוחב האמצעי. ספירת תפארת מכונה ספירת היופי והשלמות מכיוון שהיא השורש לכל צורה של שלמות והרמוניה בעולמנו, לדוגמה, שקיעת השמש, שירה, המוח האנושי ועוד. היא מכונה כך גם מכיוון שהיא הנקודה המאזנת בין קו ימין וקו שמאל וללא נקודת איזון אין יופי. ספירת תפארת אם כן, מכילה את ההיבטים של העולם בו אנו חיים, היא מלמדת אותנו מתי לתת ומתי לקבל, היא מייצגת את האיזון החמקמק והעדין בין דין ורחמים אשר למשל, מאפשר להורים לחנך את ילדיהם באהבה במקום בתגובה וכעס.

 

ספירת נצח - משה רבנו

ספירת נצח, נמצאת מתחת לחסד, על קו ימין ובתוך כך מקרינה את "הרצון לתת" ומהווה ערוץ דרכו אנרגיה זו יכולה להגיע לעולם בו אנו חיים. ספירת נצח מייצגת את הנצחיות, את התהליכים הלא רצוניים ואת הצד הימני של המוח, שם מתרחש התהליך היצירתי. ניתן לומר שספירת נצח היא האמן, המשורר, המוסיקאי, החולם והצד הזכרי המפרה.

 

ספירת הוד - אהרון הכהן

ספירת הוד יושבת על צידו השמאלי של עץ החיים מתחת לספירת גבורה. ניתן לומר שספירה זו היא כמו הביצית בתהליך העיבור, כאן מתחיל תהליך ההוצאה לפועל הגשמי של מה שהיה עד עתה רק פוטנציאל. ספירת הוד  גם שולטת על הצד השמאלי של המוח האנושי, ועל פעילות, היא המדען הלוגי והמתמטי.

 

 

ספירת יסוד- יוסף הצדיק

ספירת יסוד יושבת כמו מאגר מים ענק בבסיס עץ החיים. כל הספירות אשר מעליה שופכות את כל המודעות והתבונה שלהן אל האגן שלה, בו הן מתערבבות, מתאזנות ומתכווננות למעבר אל המלכות. ניתן לדמיין את ספירת יסוד כמשאית בטון אשר אוספת את כל החומרים הגולמיים כולל חול ומים, מערבבת אותם יחדיו ויוצקת תערובת אחידה לתוך עולמנו.

 

ספירת מלכות - דוד המלך

ספירת מלכות, הממלכה המכילה את העולם הגשמי. זהו העולם בו הכל מתקשה ומקבל צורה גשמית. אותו בית שהדחף לדמותו החל בכתר, שהרעיון לבנייתו נהגה בחכמה, הופעל בבינה, תוכנן בחסד, עוצב בגבורה, נעשה אפשרי בתפארת, הוכן כטיוטה בנצח, מחירו הוערך בהוד, חומריו נאספו על משאית ביסוד, ייבנה בסופו של דבר כאן, במלכות, בה נמצא העולם בו אנו חיים. זוהי הספירה היחידה בה עץ הדעת תוקע את שורשיו וזהו המקום בו השוני בגישה של אנשים ייקבע אם יחיו באור או בחושך.

 

אבותינו היקרים משמשים עבורנו כמרכבות לתקשורת אל הספירות בעץ החיים. אברהם אבינו סלל עבורנו את הדרך לתקשורת עם כוח הנתינה, כך גם יצחק אבינו הכין את התוכנה לחיבור לספירת גבורה , ויעקוב הוא ישראל מאזן ומסמל את קו האמצע זהו הקו שבו אנו יכולים להיות ישר-אל על ידי תקשורת נכונה ושימוש נכון בתוכנת ההתחברות לעץ החיים נוכל להכניס את אור הבריאה לחיים וליהנות מסיפוק ומילוי מתמשכים בחיינו.

 

וכיצד זה יוכל לעזור לנו בחיינו ?  כל ספירה וספירה נמצאת גם בתוכנו וכן המידות המייצגות אותה, ברגע שנתחבר להוויה הזו  ולמידות האלו, נפנים ונחייה אותן יזרח האור בתוכנו נורות, נורות אשר יתאחדו לאור אחד, האור לבן המכיל בתוכו את שלל הגוונים אשר אותו נוכל להדליק בתוכנו. ואז יעשה המעבר ממודעות עץ הדעת  למודעות עץ החיים .. מודעות הנשמה האינסופית.

 

 

"וייטע אלוהים גן בעדן ועץ החיים בתוך הגן" (בראשית)

 

מה הוא "עץ החיים" אשר היה בגן עדן  ומה הוא הגן..?

 

הקבלה מלמדת שעץ החיים הנו עשר הספירות המסמלות את אור הבורא האינסופי המבקש להשפיע עלינו מטובו כמו קרן ענקית של אור.. זרקור ענק המכוון אלינו.

 

בכדי להכיל את שפע האור האין סופי ובכדי שלא נישרף משפע האור , יש צורך להכין את הכלי ואת ממדי קליטתו, ולפיכך הן מהוות כמסכים, שנאים, וכמרכזי אור אנרגטיים בשלל גוונים מרהיבים שדרכן מתועל האור.

 

 

עשר הספירות מגולמות בעולם ומגלמות גם בגוף האדם שעל זה נאמר כי כל אדם הוא עולם ומלואו.

 

כתבנו לעי"ל שישנה עוד דרך לקבל את אור הבורא והיא למשוך אותו בצורה ישירה  שלא דרך עשר הספירות אולם דרך זו עלולה להביא למצב שבו אין יכולת לדחות סיפוק מיידי  בכל תחום בחיים (אוכל, מין, כעס, סמים) ולהגיע למצב של היי גבוה אולם לאחר מכן יש קצר, הנפילה חזקה ונותר חלל שחור.

 

אולם אם נצעד בדך השנייה היא דרך עץ החיים, נוכל להפנים ולחיות את האור אצלנו לאורך זמן  ואפילו אינסופי.

 

ועכשיו בואו ונבין כיצד זה עובד, עץ החיים מחולק לשלושה ענפים, ענף ימני מול השמאלי ובמרכז הגזע המרכזי. וכיון שהבנו שהן גם מרכזי אור הרי שהן בפני עצמן מהוות עבורנו ומתגלמות כשדה אלקטרו מגנטי, ציר ימין הנו האלקטרונים, שמאל הפרוטונים והמרכז זהו הנויטרונים נטולי מטען חשמלי. שממנו שלושת הספירות העליונות הנן הספירות האלוהיות אשר אינן קיימות בעולם הגשמי אלא רק בפוטנציאל מהן אנו שואבים  את כל מקור הקיום שלנו.

 

התחנה הראשונה של האור הנה

כתר

צבעה זהב לבן בוהק, יסוד כל הצבעים -תחילה יש את הרצון ולפיכך היא מהווה את מקור הרצון, מקור הכל ומכילה בתוכה את כל מה שהיה ,הווה או עתיד להיות. ספירה זו היא הראשונה הממוקמת מיד בהמשכו של אור האין סוף, ובגוף האדם היא מסמלת את ראש האדם אשר במרכז קדקודו נמצא עמוד האור אשר אינו נראה לכל,אך הוא קיים ומחבר אותנו לאור האינסוף. הכתר מכתר את האור ומזכיר לנו כי אנחנו מחוברים לאור ולפיכך כמו בן מלוכה שהכתר לראשו הולך הוא זקוף, כך אנו אמורים להלך זקופים וישרים כשאנו מודעים לעמוד האור שאילו אנו מחוברים ואז אנו מגלים את הפתיחות להוויה של כאן ועכשיו ומגלים בנו את הרצון להשפיע  את מחשבת הבריאה האינסופית את האני הגבוה...את האני האלוהי

 

משם עובר האור אל

 ספירת החכמה (אבא)

 המחשבה האלוהית-  ממוקמת בקו הימני שלנו, מוח ימין, מקבלת את כוחה מן הכתר וכוללת בתוכה את כל מאגרי החכמה שביקום ואת מלא כוח האור ומקרינה אותו כמנסרת צבעים ,היא מעניקה לנו את אור הפנים שנאמר "חכמת אדם תאיר פניו" וכן את האפשרות של קבלת החזון וההבנה הנקודתית של מקור הרצון אולם אין לה ערך ללא החיבור לדמות האם .

 

  

לפיכך  שולחת היא את הנתונים אל

 

ספירת הבינה (אימא)

פורצת באין ספור גוונים של ירוק וצהוב, נמצאת במוח שמאל שלנו, שם נמצאת תחנת הכוח של כל האנרגיה הקוסמית המכילה את כוח ההבחנה בין הפרטים ומאפשר לנו את יכולת הבנייה והיישום של כל החזון והחכמה הקוסמית  היא גם אחראית על כל התנועה הרוחנית המאמץ האנושי והגשמי כאחד. וכאשר אנו מגלים את המחשבה באמצעות המעשה, ספירות חכמה והבינה נפגשות משלבות את  כוחותיהן מסננות אותן דרך ספירת דעת הבלתי נראית ומעבירות אותן  ל..

 

ספירת חסד – המיוצגת על אברהם אבינו - יד ימין

צבעה לבן כסוף והיא מסמלת את החסד האלוהי, הנרחבת מבין הספירות ומקומה מתחת לספירת חכמה בקו ימין. החסד מייצגת אנרגיה חיובית טהורה שבנו של כללות הרצון לתת,זרימה טהורה של הרעפת שפע אהבה טוב ונדיבות לב הקיים בנו, היא נדיבה ללא תנאי ופגם, נותנת ללא גבולות, ומייצגת גם את התכונות הנאצלות של הבורא:  גדול, רחום, חנון חסין, ארך אפיים, רב חסד,קדוש,חסיד סולח, הקיימות גם בנו, אולם בכדי שלא נכנס לואקום - כדאי שיהיו לנו גבולות בנתינה,  מאזנת אותנו הספירה אשר מולה  היא:

 

ספירת הגבורה – המיוצגת על ידי יצחק אבינו – יד שמאל

צבעה אדום זהוב כאש להבה,ידועה גם כמערכת הדין ומאזנת את הרצון לתת על ידי הרצון לקבל לעצמו על מנת לתת ובכך מונעת את יצירת הוואקום, היא זו אשר אחראית על יצירת גבולות, צמצום ,כבוד לזולת והמידות השליליות, מייצגת גם את התכונות של: אדיר,שופט, דין חזק, כביר כוח, איש מלחמה, גיבור, פוקד עוון, משלם גמול, שקיימות גם בנו ומונעות מהרצון לקבל לעצמנו אולם ללא האיזון של החסד היא יכולה להפוך לרודנית אכזרית ואגואיסטית.

 

כאשר יש איזון בין השתיים אנו יכולים ליהנות מספירת  תפארת המיוצגת על ידי יעקוב אבינו הוא ישראל- מרכז הגוף

 
צבעה האנרגטי זוהר בלובן עין הלהבה עטוף בשלהבת צהובה ארגמנית סגולה, היא מגלמת את מידת היופי והשלמות  שבנו, והחיבור הנכון בזוגיות. כינוייה שני הוא רחמים בשל מידת הרחמים האנרגטית הנדרשת לשם השכנת שלום והרמוניה בין הכוחות המנוגדים של חופש והגבלה המתנקזים אליה ומוצאים בה  את האיזון בין ציר ימין לציר שמאל, בין הרצון לקבל לרצון לתת,  וללא נקודת האיזון אין התגלות של היופי. תפארת היא הספרה, מרכז האור  שבנו אשר שם נמצא הדימר המרכזי המחבר אותנו אל המרכז של כל דבר . עליה נרמז " והוא היה והוא יהיה בתפארה"(מתוך אדון עולם). היא זאת אשר מנתבת את האור ומשפיעה אותו על שאר מרכזי האור.

 

ספירת נצח המיוצגת על ידי משה רבנו –רגל ימין

היא קורנת ברכות של ורוד עמוק ועתיק, מסמלת את הנצחיות שבנו ואת הרצון לנצח ,מסמלת את ה(+) בזוגיות ונותנת את הביטחון והכוח ביחסים  ומכיוון שהיא גם נמצאת בציר ימין מקרינה גם היא את הרצון לתת ואת הצד הימני של המוח שם מתרחש התהליך היצירתי.. האמנות המוסיקה, המשורר החלום והצד המפרה שבנו. גם לה ישנה ספרה המאזנת אותה הנקראת

 

ספירת הוד – המיוצגת על ידי אהרון הכהן

מקרינה אלינו את גווני הורוד פסטלים בהירים, הוד מלשון הודיה, הודאה וידוי, רכה ומאזנת את הנצח , כאן מתחיל תהליך ההוצאה לפועל הגשמי של מה שהיה עד עכשיו פוטנציאל אם בנצח יש את החלק האומנותי שבנו כאן נמצא החלק הלוגי והמתמטי.הוד מסמל גם את ההוד וההדר שיש בנו..

ספירת יסוד – המיוצגת על ידי יוסף הצדיק

גווניה מכתום ועד אדום בוהק, מהווה את מאגר המים ענק בבסיס עץ החיים אליה מתנקזות כל המודעות והתבונה שלהן  אל האגן כמו אגם.אצל הגברים היא מסמלת את תיקון הברית החטא אשר יוסף לא חטא בו  ואצל הנשים היא נמצאת ברחם. בספירה זו נמצאת גם אנרגית השלום וההרמוניה אשר ממתינה פסיבית לברואים בכדי שיתכוונו וימשכו אליהם מן האנרגיה העצורה שם, התוצאה של משיחת אנרגיה זו תתבטא בהשתקפות האלוהות הטמונה בברואים. ספירה זו מסמלת גם את מידות המוסר האלוהיות, ואת הצדיקות שבנו עליהן מבוסס העולם ולכן היא נקראת גם יסוד עולם וכאן אפשר להבין את המשמעות של צדיק יסוד עולם. בזכות צדיק אחד כל העולם עומד על תלו כעמוד המחזיק את כולם ורוצה להשפיע ולתת מטובו.

 

ספירת מלכות – המיוצגת על ידי דוד המלך

אליה מתנקזות כל הספרות,ומביעה את הרצון לקבל לעצמו להיות מושפעת כמו השכינה,  קורנת אלינו בצבעי כחול שקוף,הנה הממלכה המכילה את העולם הגשמי. זהו העולם בו הכל מתקשה ומקבל צורה גשמית. אותו הרצון  אשר החל בכתר, שהחזון לבנייתו נהגה בחכמה, נבנה על ידי הבינה תוכנן בחסד ובאהבה רבה, עוצב וקיבל גבולות בגבורה,גילה את היופי בתפארת , קיבל את הנצחיות בנצח, הודנו  וגילנו את ההוד שבנו,  בספירת יסוד התחברנו אל השלום וההרמוניה ואל הצדיק שבנו, נבנה בסופו של כל דבר כאן במלכות, זהו העולם בו אנו חיים, זו היא הספירה היחידה בה אנו משרישים את שורשינו וזהו המקום בו הגישה שלנו תקבע באם נחיה באור או בחושך  כעבדים או כמלכים בני דוד המלך המייצג ברוחו את הספרה הזו.

 

ומה הוא ה-גן : ג' 3  נ' 50 ביחד 53 ובצמצום 8 המסמל את האין סוף אור האינסוף הממתין ומחכה כי נתכונן ונתחבר אליו לעד לעולמי עולמים

 

 

 

 
 היכרות עם עולמות 

 

 

לוח שנה 
© כל הזכויות שמורות ליהושע אוזן, אין לגולש רשות כלשהי להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בתכנים, בתמונות ובשאר החומרים המופיעים באתר, אלא אם צוין אחרת.