דף הבית
    אודות
    אותיות לפי הקבלה
    גורלות
    גורל השם
    גורל המסעות
    התאמת מזלות
    מזלות ויסודות
    מזלות הקבלה
    כח המזל
    זוגיות
    סגולות החודשים
    סגולות וקמיעים
    סגולות הפרנסה
    שם האדם
    פרשת השבוע
    שיעורים
    תלמוד הספירות
    תפילות כלליות
    מכתבים
    מאמרים
    חגים ומועדים
    גלריה תמונות
    מוזיקה
    צור קשר
    קבלה
    תמונות הרבי
    ספר איש ישר
    בדיקת הזוגיות
    שם האדם
    הבהרה משפטית
    סוד ההצלחה
    ארומותרפיה
    הצלחה בזוגיות
    היכרות עם עולמות
    כוח המזל
    אין שם טוב או רע
    אבנים
    התיקון הכללי
    הצלחה בזוגיות
    כעס
    אין יאוש
    הפרשת חלה
    ימים בחודש
    אותיות מיצגות
    אותיות וספירות
    פתרון החלומות
    קאוצ'ינג
    כוכב וחודש
    צדיק ורע לו
    תדר הבית
    חתן וכלה
 
 
 א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת 
 
 
 
סוד האותיות
 
 
האות א'
צורתה של האות א' בכתב העברי הקדום דומה לראש של שור. בימי קדם סימל השור את האל (ראה מעשה העגל).
הוראתה של המילה "אלף" היא שור (ראה מילון אבן שושן).
הוראה נוספת של המילה "אלף" היא: חבר או ידיד מלשון אלוף.
הוראה נוספת של המילה "אלף" היא : חינך אול לימד מלשון אילפו בינה.
 
משמעות וסימליות האות א' על – פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
האות א' מייצגת את האל. צורתה הגראפית מקפלת בתוכה שלוש אותיות ואלו הן : אות "וו" אלכסונית, אות "יוד" הפונה  כלפי מעלה ואות "יוד" הפונה כלפי מטה . סה"כ אות "וו" אחת ושתי אותיות "יוד". בגימטרייה עולה האות "וו" למספר 6 ואילו האות "יוד" עולה למספר 10. אם נחבר את הערכים הגימטריים של "וו" אות ועוד שני "יודים" , נקבל את המספר 26 (26= 6+10+10). מספר זה (26) הוא גם ערכו הגימרטי של השם המפורש: ה.ו.י.ה (26= 5+6+10+5). מכאן שאות א' מייצגת את האל.
 
האות א' מייצגת את האמת וזאת משום שהיא ניצבת על שתי רגליים ואילו לשקר אין רגליים.
 
המילה "אלף" מזכירה את המילה "אלוף" שאחת מהוראותיה היא: המצביא ההולך בראש חייליו. כך גם האות א' הולכת בראש ומובילה בעקבותיה את שאר האותיות.
 
השימוש המאגי באות א':
חריטת האות א' על גבי קמיע, מעניקה לעונד אותו מעין הגנה אלוהית.
ניתן לחרוט את האות א' על גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: א א א המייצגים את המשפט: אהיה אשר אהיה (שמות פרק ג' פסוק י"ד).
אפשר גם להשתמש בפסוק זה מנטרה בשעת מדיטציה, ולאותה מטרה.
האדם נקרא אדם מכיוון שהוא מין האדמה ובו אדם.
 
 
 
האות ב'
 
משמעות וסימליות האות ב' על- פי המחקר המדעי:
צורתה של האות ב' מזכירה בית בן שלושה קירות ופתח. היא יוצרת מעין חלל העשוי להכיל בתוכו דבר מה. יתכן כי משום כך שמור לה תפקיד דקדוקי הבא להצביע על מקום כל שהוא כגון: בשמיים ובארץ או בבית ובחוץ.
 
משמעות וסימליות האות ב' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
כאמור, צורתה של האות ב' גרמה למקובלים להתייחס אליה כאל כלי קיבול לאור ולשפע האלוהיים. אור ושפע היא יונקת מן האות א' ומשפיעה אותם על עבר שאר האותיות.
ערכה הנומרולוגי של האות ב' הוא – 2 והוגים אותם פעם דגושה ופעם רפויה. נתונים אלה שימשו בסיס לעיון כי היא מייצגת את שני מישורי הבריאה: את המישור הרוני ואת המישור הגשמי. יכולתה זו להכיל בתוכה הן את הרוח והן את החומר, גרמה לאל לפתוח דווקא בה אתה התורה כולה וממילא את מעשה הבריאה (בראשית ברא).
 
השימוש המאגי באות ב':
חריטת האות ב' על גבי קמיע , תורמת לשלום – בית ולשלום בבית.
ניתן לחרוט את האות ב' על גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: באב ואב המייצגים את הפסוק: ברוך אותה בבואך וברוך אתה בצאתך.
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ג'
 
משמעות וסימליות האות ג' על- פי המחקר המדעי:
צורתה של האות ג' בכתב העברי הקדום דומה לדמותו של גמל. מקצת החוקרים סבור כי נתון זה היווה את הבסיס לתיאוריה המאפשרת לייחס לאות ג' תכונות של דבשת, קשת, קימרון, תיקרה או כל צורה מסוככת כגון: גג, המורכבת שתי אותיות ג'.
 
משמעות וסימליות האות ג' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
המקובלים נוטים לייחס לאות ג' את המילה גמול ומכאן, גמילות חסדים.
האות ג' חוצצת בין האות ב' לבין האות ד'. נתון זה הוביל את המקובלים אל הרעיון כי האות ג' נוטלת מן השפע האצור בכלי הקיבול שבאות ב' . ומעבירה אותו אל האות ד' המייצגת את המילים דל ודלות מכאן שמדובר בגמילות חסדים.
 
תכונה נוספת המיוחסת לאות ג' קשורה במילה גמול שהוראתה בשל או בשלות , בבחינת תינוק שגדל וניגמל מחלב אימו.
 
השימוש המאגי באות ג':
חריטת  האות ג' על – גבי קמיע, מאפשרת לענוד אותו להשתחרר באנוכיות ופעול למען שאר הבוראים.
ניתן לחרוט את האות ג' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: ג.ע.ו.נ.מ המייצגים את הפסוק: גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהילים פרק קי"ט פסוק י"ח ). אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
האות ד'
 
משמעות וסימליות האות ד' על- פי המחקר המדעי:
צורתה של האות ד' בכתב העברי הקדם מזכירה פתח של אוהל או דלת (שער) הסובבת על צירה , ומכאן הקשר בינה ובין המילה דלת (ד' ו- ל' סגולות).
כשם שהאות ב' באה לעורר האסוציאציות של כלי – קיבול או של בית המכנס ומרכז את הדברים כלפי פנים, כך באה האות ד' לעורר אסוציאציות של דברים מחוץ לבית כלומר , מן המרכז כלפי חוץ . אירועים המתרחשים מחוץ לבית ומעבר לדלת.
 
משמעות וסימליות האות ד' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
המקובלים נטו לייחס לאות ד' את המילה דלות ומכאן את הצורך לקבל עידוד לכך שהם שאבו מן השכנות שבין האות ג' לבין האות ד' וטבעו את המיכתם: גמול דלים. כלומר, האות ג' נוטלת מן השפע האצור באות ב' ומזרימה אותו אל הדלות הרמוזה באות ד'.
כיד הדמיון הטובה עליהם אף ראו באות ג' את צורתו של גבר הנתקל בדל ופונה אל עבר הבית כדי להביא משם מזון לעני. כלומר, ה"גימל" נתקלת ב – "דלת" ופונה אל עבר ה – "בית" כדי ליטול ממנה מזון לדל. זאת ועוד: מי שדל בעולם הזה – יהי עשיר בעולם הבא הרמוז באות הבאה "הא".
 
השימוש המאגי באות ד':
חריטה האות ד' על גבי קמיע, יוצרת בלב העונד אותו מעין יראה מפני בורא עולם.
ניתן לחרוט את האות ד' על גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: ד ל מ א ע המייצגים את המשפט: דע לפני מי אתה עומד.
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ה'
 
משמעות וסימליות האות ה' על- פי המחקר המדעי:
לדעת חוקרי הכתב אין קשר בין משמעותה של האות ה' לבין צורתה בכתב העברי הקדום בו היא דומה לחלון מסורג.
מקצת מן החוקרים סבור כי מקור האות הוא בבת – קול שהאם משמיע כדי להביא רגשות.
סברה נוספת נוטה לייחס לאות ה' את הכוח הנשי דווקא, משום שעל ידה נוצרו צורות הנקבה. כלומר, הוספת האות ה' לסוף מילה מורה , בדרך כלל, על נקביותה . גישה זו רואה באות "יוד" את הכוח הזכרי, ויחד את המילה "יה".
 
משמעות וסימליות האות ה' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
המקובלים רואים באות ה' מעין קדושה מיוחדת משום שבה נברא העולם, שנאמר "אלה תולדות השמים וארץ בהבראם" , כלומר , ניתן לקרוא פסוק זה גם כך "אלה תולדות השמים והארץ בה "הא" בראם. הווה אמור, ברא אות "אה"
כאשר אדם הוגה את האות ה' הוא אינו חש בה לא בשפתיו ולא בלשונו ואינו מתיז רסיסי רוק. סגולה מופלאה זו מגינה על האות ה' מפני הטומאה.
הענקת האות ה' לאברם ושרי (אברהם ושרה) הולידה שותפות פורייה ומפרה בין הכוח הזכרי לבין הכוח הנקבי.
 
 
השימוש המאגי באות ה':
חריטת האות ה' על גבי קמיע , שומרת את העונד מכל פגע רע. ניתן לחרוט את האות ה'  על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: ה.א.ש.מ.ל.ל.ב המייצגים את הפסוק "הנה אנוכי שלח מלאך ללפניך לשמרך בדרך (" שמות פרק כ"ג פסוק כ'").
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ו'
 
משמעות וסימליות האות ו' על- פי המחקר המדעי:
צורתה של האות ו' מזכירה קרס, אנקול או וו.
קיימת אף סברה לפיה האות "וו" אינה דומה לאנקול אלא להפך. כלומר, הוראה של המילה "וו" בכוונת קרס או אנקול, שאולה מצורת האות "וו".
הווה זו של קרס או אנקול יוצרת אסוציאציה של חיבור בין הדברים או שידוכם אלה לאלה , כמעין קישור. ואכן, לרוב , זהו תפקידה של האות ו' כלומר , לחבר ולקשר בין המילים.
 
 
 
משמעות וסימליות האות ו' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
צורתה של האות ו' נטעוה על עומדה הזכירה למקובלים מעין עמוד. ואכן הם נוטים לכנותה "עמודו של עולם". ומכיוון שעל – פי אחת התפיסות עומד העולם על מידת הרחמים. הרי שמכאן הייתה הדרך קצרה לראות באות ו' תכונות כגון: תמיכה, משענת, חיזוק , מיצוע וחיבור. לרוב היא מקשרת ומגרשת בין כוחות החסד לבין כוחות הדין.
 
השימוש המאגי באות ו':
חריטת האות ו' על – גבי קמיע מסייעת לענוד אותו לפסוע "בשביל הזהב" ולהתרחק מכל קיצוניות שהיא . " שביל הזהב" מיוצג בתורת הקבלה באמצעות דמותו של יעקב .
ניתן לחרוט את האות ו' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: ו.א.ת.ע.י המייצגים את הפסוק "ואתה אל תירא עבדי יעקב" (ירמיהו פרק ל' פסוק י').
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ז'
 
משמעות וסימליות האות ז' על- פי המחקר המדעי:
צורתה של האות ז' מזכירה כלי נשק (כלי זין) כגון חץ או רומח. מכאן נוטים החוקרים לייחס לה מקור ותכונות הקשורים בעוצמה , כח, קרבות ומלחמה.
 
משמעות וסימליות האות ז' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
האות ז' מעוררת אסוציאציות של זיכרות ושל איבר המין הזכרי (הפאלוס). בעיקר נשתלהב בדמיון הארוטי בשל צורתה של האות "חית" השוכנת סמוך לאות "זין" , ומזכירה נקבה הפושקת רגליה. מובן שאין מדובר במשגל גרידא אלא במערכת יחסים סבוכה בין הכוחות הזכריים המשפיעים לבין הכוחות נקביים הקולטים, הכל ברוח הפילוסופיה הקבלית. גישה זו מייחסת לאות ז' ערכים כגון: מזון , תזונה , להזין וכו..
 
השימוש המאגי באות ז':
חריטת האות ז' על – גבי קמיע, מעצימה את כוחו הפיזי של העונד אותו.
ניתן לחרוט את האות ז' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון ז.ש.ל.ו.ז.ל.ד המייצגים את הפסוק "זה שמי לעולם וזה זכרי לדוד דור" (שמות פרק ג' פסוק ט"ו).
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
האות ח'
 
משמעות וסימליות האות ח' על- פי המחקר המדעי:
צורתה של האות ח' בכתב הכנעני – עברי הקדום היא כצורת גדר. בארמית – מזרחית המילה "חית" הוראתה : קיר.
מקצת מן החוקרים רואים באות ח' מעין צורת חיה הניצבת על רגליה (לצורך כך צריך מעט דימיון ומבט מן הצד). גישה זו מייחסת לה תכונות כגון: פראות ואלימות.
קיימות סברות נוספות המייחסות לאות ח' משמעויות כגון: כינוס וקיבוץ אל מקום אחד או, אפילו , שקי (כיסי) האוכף התלויים משני צידי החמור.
 
 
משמעות וסימליות האות ח' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
קשה היה לתעלם מן האפקט צלילי הדומה שבין הגיית המילה "חית" לבין הגיית המילה "חטא" . ואכן המקובלים ראו בה את האות המייצגת את החטא אך גם את הרמז לחזרה בתשובה. זו גם הסיבה מדוע לא כלולה אות זו בשמות הקדושים של שבטי – ישראל. אות נוספת שאינה כלולה בשמות אלה היא ה"טית", בבחינת אוי לרשע ואוי לשכנו, שהרי ה- ט' סמוכה ל – ח' בסדר האלף – בית ואף במילה "חטא".
גירסה אחרת אך ברוח זו, מייחסת לאות ח' את יצר - הרע. זאת משום שתבעה לעצמה כבוד כפליים מן האות ז' . היא נהגה כך בטוענה כי היא מורכבת משתי אותיות ז'.
 
השימוש המאגי באות ח':
חריטת האות ח' על – גבי קמיע, מסייעת לעונד אותו להכיר בצורך של החזרה בתשובה.
ניתן לחרוט את האות ח' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: ח.ע.פ המייצגים את המשפט – חטאתי , עוויתי, פשעתי.
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ט'
 
משמעות וסימליות האות ט' על- פי המחקר המדעי:
המשמעות המקורית של האות ט' טרם הובררה. מקצת החוקרים סבור כי מקור השם הוא במילה "טיט" בכוונת טין, מלט, חימר.  הבעיה בגישה זו היא שאין שום קשר בין המילה "טיט" לבין צורת האות ט' המזכירה נחש, דווקא.
 
משמעות וסימליות האות ט' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
האות ט' קשורה במילה "טיט" המהווה חומר ביד היוצר . מחומר זה נוצר האדם הראשון ואל חומר זה עתידים כולנו לשוב.
גירסה אחת קושרת באות ט' את דמותו של הנחש ורואה בה כוח שהוא גם טוב וגם רע, בחינת כוח מחייה המסומל בדמותו של נחש – הנחושת, אך גם כזה המסוגל להמית.
סברה שונה רואה באות ט' את סימלו של האור הגנוז, ומתבססת על הפסוק "ויראה אלוהים את האור כי טוב "
אגדה נוספת מייחסת לאות ט' סגולות קסם המעניקות חיי נצח. גם אגדה זו מתבססת על "האור הגנוז" שבכוחו לסלק את מלאך המוות.
 
השימוש המאגי באות ט':
חריטת האות ט' לגבי קמיע, שולחת רפואה שלימה לענוד אותו.
ניתן לחרוט את האות ט' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות ט.י.ל.ל.ת , המייצגים את הפסוק "טוב השם לקוו לנפש תדרשנו" (איכה פרק ג' פסוק כ"ה").
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
 
האות י'
 
משמעות וסימליות האות י' על- פי המחקר המדעי:
צורתה של האות י' בכתב העברי הקדום מזכירה אמת – יד ושתי אצבעות. כנראה שגם הכתיב הקדום של מילה זו היה יד ולא יוד,  כדוגמת המילה יום שהכתיב הקדום שלה היה ים.
גישה זו מייחסת לאות י' תכונות של עוצמה בבחינת יד – חזקה וזרוע נטויה.
 
משמעות וסימליות האות י' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
האות י' מלמדת על ידו (יד) הפשוטה של הקב"ה המעניק חיי נצח לצדיקים.
באות י' נברא העולם כולו שהי צורתה הגראפית של אות זו עשויה לשמש בסיס לצורתן הגראפית של כל שאר האותיות.
האות י' הקטנה משמשת סמל לתכונות כגון: צניעות, ענווה ומוסר.
 
השימוש המאגי באות י':
חריטת האות י' על – גבי קמיע, מעניקה עוצמה אך גם צניעות וענווה.
ניתן לחרוט את האות י' על – גבי קמיע בראשם של ראשי – תבות כגון: י.א.ו.א.כ.א.א , המייצגים את הפסוק "יברכנו אלוהים ויראו אותו כל אפסי ארץ" ( תהילים פרק ס"ז פסוק ח')
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות כ'
 
משמעות וסימליות האות כ' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות כ' היא כצורת כף – יד כפופה . כוונת הרעיון היא , ככל הנראה , להזכיר את התנועה שהאדם מתווה בכפות  - ידיו ברצותו לדמות דבר אחד לדבר – מה אחר . כאילו ניסה לומר: זה כמו ההוא. ואכן , תפקידה הדקדוקי של האות כ' להוות את אות הדימוי.
 
משמעות וסימליות האות כ' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
מקצת מן המקובלים מתייחס לסמליות הנובעת מהיות ה- כ' אות הדימוי, ורואה סוד גדול רמוז בצורתה. כלומר , בצרותה היא מדמה את צורת העולמות העליונים אך צירך , כמובן , לפענח סוד זה.
סברה אחרת מייחסת ל- כ' משמעויות ורעיונות הקשורים לצורתה הכפופה , כאילו שימשה צורה זו מעין בית – קיבול לשפע האלוהי . על – פי תפיסה זו ה- כ' יונקת שפע מן העליונים, ומשפיעה אותו על התחתונים. גם לאות ב' מיוחסת משמעות דומה , ומעניין לציין כי לשתיהן ערך נומרולוגי זהה, מה גם שיחד הן מעניקות את הערך כ"ב שהוא כמניין האותיות העבריות.
דעות נוספות מעלות רעיונות הקושרים את ה- כ' לצורת הירח או לצורת מושב הסנהדרין שהיה כחצי גורן עגולה.
 
השימוש המאגי באות כ':
חריטת האות כ' על – גבי קמיע , מעוררת את העונד אותו לעסוק בסודות אלוהיים ולהבין דבר מתוך דבר.
ניתן לחרוט את האות כ' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: כ.ה.א.י.ב.ב.ה, המייצגים את הפסוק "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם" (יחזקאל פרק א' פסוק כ"ח)
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ל'
 
משמעות וסימליות האות ל' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות ל' בכתב העברי הקדום היא כצורת מלמד הבקר. כלי זה שימש את הבוקרים אות החקלאים הקדומים,  כדי לכוון את הבקר אל תוך התלמים
משמעות וסימליות האות ל' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
גם המקובלים ראו ב- ל' מעין מכשיר שנועד לכוון ולתעל. רעיון זה שואב עידוד מעובדת היות ה – ל ' האות בה מתחילות מצוות "לא תעשה" של עשרת – הדיברות.  גם קומתה המתנשאת תרמה לתפיסה זו.
תפוסות אחרות מייחסות לאות ל' תכונות של "מגדל הפורח באוויר" ובתוכו טסות דמויות משיחיות כאלה ואחרות. אם להודות על האמת הרי שמדובר ברעיונות מעורפלים למדי.
גישה נוספת רואה בצורתה הגראפית של ה- ל' מעין צירוף הנוצר "מרכיבתה" של האות  "ןן" גל – גבי האות "כף". גם גישה זו מניבה נמשלים דחוקים שאינם נהירים די הצורך.
 
השימוש המאגי באות ל':
חריטת האות ל' על – גבי קמיע, מעניקה כח לענוד אותו לעבור בשלום את ימי הרעה.
ניתן לחרוט את האות ל' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: ל.א.ב.ר, המייצגים את הפסוק "למה אירא בימי רע" (תהילים פרק מ"ט פסוק ו').
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות מ'
 
משמעות וסימליות האות מ' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות מ' בכתב העברי הקדום מזכירה סמיכה גראפית של גלי – ים ומכאן , מים. אחד החוקרים אף מוכיח כי בכתב ההירוגליפי המצרי ישנו סימן המרוכב אף הוא מגלי – ים , וגם הברתו במצרית היא כהברת ה – מ בעברית.
 
משמעות וסימליות האות מ' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
ה – מ' מדרבנת את מי – התהום להשפיע מעיינות ולהשקות את הצמחים מבלי להציף את היקום. שלאותיות מ' פתוחות וסתומות נועד תפקיד כפול: הן כמדרבנות והן כחסומות.
מן ההיבט הדקדוקי באה ה- מ' כדי להורות על צורת הרבים כגון: אמרתם , אכלתם , גמרתם. מקצת מן המקובלים רואה איפוא קשר בין ה – מ' לבין המילה מים שאין לה צורת יחד. מוטיב זה של ריבוי הוביל את רעיונות הקושרים את ה – מ' אל : פרייה , רבייה, הולדה, אמהות , רחם וכד'.
ה – ם הסתומה היא כמבצר בלום האוצר בגנזיו סודות טמירים. בהגיע שעת רצון לגילוי הסודות ה – ם  הסתומה נפתחה והופכת לאות ה.
ה – ם הסתומה מורכבת, לכאורה , משתי אותיות ד' ( כלומר, משתי דלתות או שני שערים) גירתה את דמיונם של אחדים מן המקובלים אשר ערכו השוואות מסוימות בינה לבין האנטומיה של גוף האישה.
 
השימוש המאגי באות מ':
חריטת האות מ' על – גבי קמיע, עשויה להיטיב עם העונדת אותו ובעיקר בכל מה שנוגע לעניין נשים ואף לפריון והולדה.
ניתן לחרוט את האות מ' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: מ.ב.ת, המייצגים את הפסוק "מנשים באוהל תבורך" (שופטים פרק ה' פסוק כ"ד).
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות נ'
 
משמעות וסימליות האות נ' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות נ' בכתב העברי הקדום הוא כצורת דג. דג בשפה הארמית הוא: נון. מקצת מן החוקרים קושר את ה- נ'  אל תכונת הדקים להשריץ ומכאן אל הפריה , רבייה ופריון. אף ה – נ' כמו ה –מ' ניחנה באופן נשי , נקבי.
לרעיונות אלה אף קושרים את המילה נין. כלומר בן של נכד.
 
משמעות וסימליות האות נ' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
ה – נ' היא האות בה נבראה הנשמה שהיא נר אלוהים. ביום הדין עתידה נשמה זו ליתן דין וחשבון.
ה- נ' הכפופה רומזת על נפילת עם ישראל על הגלות. לעומתה , ה – ן' הסופית רומזת על שיקום וגאולה בשל צורתה התקיפה.
ל – ן' הסופית מיוחסות תכונות של יכולת לפתור בעיות סבוכות כלומר, יכולת של תיקון.
האות נ' שווה ערך הגימטרי חמישים (50) ומכיוון שכך הרי שהיא רומזת על היובל הגדול בו הבריאה כולה שבה וחוזרת אל מקורה. התרחשות זו הצפויה לאחר שבע שמיטות (תקופות) בנות שבעה אלף שנים כל אחת.
מקצת מן המקובלים אינו נוטה חסד לאות נ' וזאת מאחר שהיא באה בראשן של המילים נחש ונפילה.
 
השימוש המאגי באות נ':
חריטת האות נ' על – גבי קמיע , מעניקה לענוד אותו את הכוח לבצע משימות הנראות כבלתי אפשריות.
ניתן לחרוט את האות נ' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: נ.ג.ה.פ, המייצגים את המשפט: נס גדול היה פה.
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
האות ס'
 
משמעות וסימליות האות ס' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות ס' בכתב העברי הקדום היא כצורת שלד של דג (סמכ בעברית, כאשר האותיות ס' ו – מ' פתוחות , והאות כ' דגושה). יתכן כי מכאן מיוחסות לה תכונות של סומכת ותומכת שהרי אף השלד סומך ותומך.
 
משמעות וסימליות האות ס' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
תכונתה של ה – ס' לסמוך ולתמוך זוכה לחיזוק מעובדת שכנותה של אות "נון" הנופלת עליה ונסמכת
 על – ידה.
צורתה של ה – ס' הסגורה מכל עבריה שילהיבה את דמיונם של אחדים מן המקובלים אשר ייחסו לחלל הכלוא בה תכונות של בית – גנזים האוצר בחובו אוצרות רוחניים. ה – ס' עצמה משלוה לחומה החוצצת בין האוצרות לבין כוחות הרשע.
גישה אחרת מייחסת ל – ס' תכונות המיוחסות בנומרולוגיה למספר "0" (אפס). כלומר, אין סופיות לחוסר גשמיות.
דעה נוספת קושרת את ה – ס' אל צורתו של נחש הנושך את זנבו. גירסה זו שואבת עידוד מלחישת הנחש מן הצליל המשותף לה ולאות ס'.
 
השימוש המאגי באות ס':
חריטת האות ס' על גבי קמיע, עשויה להגן מפני לילית ופמליית השדים הסרים למרותה.
שמות המלאכים מגנים מפניה ומפני שדיה הם: סנוי , סנסנוי ו – סמנגלוף . ניתן לחרוט על גבי הקמיע את שלושת השמות.
נהוג לרשום את שלושת השמות בתופסת המילים: קרע שטן.
כדאי להישמר ולא להגות בשמות של מלאכים בשעת המדיטציה.
 
האות ע'
 
משמעות וסימליות האות ע' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות ע' העברי הקדום דומה לעין האנושית.
 
משמעות וסימליות האות ע' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
האות ע' רומזת על ביטויים שונים המכילים את המילה "עין" לטוב ולרע. "עיני השם המה משוטטים בכל הארץ." (זכריה פרק ד' פסוק י') לעומת "ועין נואף שמרה נשף" (איוב פרק כ"ד פסוק ט"ו) או "ועיני רשעים תכלינה" (איוב פרק י"א פסוק כ').
דעה אחרת קושרת את האות ע' אל האור – הגנוז השמור לעיני הצדיקים בבחינת "ומתוק האור וטוב לעיניים"(קהלת פרק י"א פסוק ז' ).
גירסה נוספת רואה בשני ראשיה של האות ע' מעין שני צינורת יניקה אשר הימני שבהם יונק מכורות הטוב, ואילו הצינור השמאלי יונק מכוחות הרע.
 
השימוש המאגי באות ע':
חריטת האות ע' על – גבי עשויה להיטיב עם ראייתו של העונד אותו.
ניתן לחרוט את האות ע' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון ע.ב.י.א, המייצגים את המשפט עין בעין יראה אור .
אפשר גם להשתמש במשפט זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
 
האות פ'
משמעות וסימליות האות פ' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות פ' בכתב העברי הקדום דומה לפה האנושי. הכלל הבלשני הקובע כי האותיות א, ה, ח, ו – ע מתחלפות זו בזו, אף מבהיר מדוע אין לראות כבעיה את כתיבת השם האות "פא" באות א' לעומת שמו של איבר הדיבור "פה" הנכתב באות ה'.
 
משמעות וסימליות האות פ' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
אף המקובלים נוטים להתייחס אל האות פ' במובן של פה כאיבר הדיבור ומכאן רעיונות כגון: ה – פ' היא פיו של משה שבבחינת כבד פה וכבד לשון.  ה- פ' מעניקה לעם ישראל פתחון פה בשני העולמות ורמז לכך מוצאים בעובדת היות ה – פ' פתוחה ואף סתומה. כמו כן מועלים דברי שבח לקילוסים לאדם השומר את פיו חתום.
גישה אחרת מתייחסת לצורתה הגראפית של האות פ' המורכבת, לכאורה, מן האות "כף" הכולאת בתוכה את האות "יוד" כליאה זו מסמלת את הנשמה הכלואה בתוך הגוף או את המשיח הממתין ליום הגאולה.
 
השימוש המאגי באות פ':
חריטת האות פ' על – גבי קמיע מקרבת את העונד אותו אל דברי אלוהים חיים ויוצרת קשר בלתי אמצעי בינו לבין האל.
ניתן לחרוט את האות פ' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: פ.א.פ.א.ב.ו.ו.ב, המייצגים את הפסוק "פה אל פה אדבר בו ובמראה לא בחידות " (במדבר פרק י"ב פסוק ח' ).
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
פיל מפיל כל מה שבדרכו.
 
 
האות צ'
משמעות וסימליות האות צ' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות צ' בכתב העברי הקדום לצורת חכה בה צדים דגים.
מעניין לציין כי להשערה בלשנית זו אין תימוכין בפרשנויות קבליות ומיסטיות.
 
משמעות וסימליות האות צ' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
רוב המקובלים קושרים את האות "צדי" אל דמות של הצדיק המשמש מעין יסוד ובסיס לעולמו של הקב"ה.
אחד המקובלים רואה במילה צד"י את נוטריקון: צדיק דין ישר.
דעה אחרת מתייחסת  לצורתן הגראפית של האותיות צ' ו ץ' המורכבת מן האותיות "נון" את הכח הנקבי ואילו באות "יוד" את הכח הזכרי; השלמות מושגת איפוא רק באמצעות הזיווג בין שני כוחות אלה כלומר, באותיות צ' ו ץ'.
 
השימוש המאגי באות צ':
חריטת האות צ' על – גבי קמיע מעניקה מידות טובות לענוד אותו, ובראשן מידת הצדקה.
ניתן לחרוט את האות צ' בראשם של ראשי – תבות צ.ע.ל , המייצגים את הפסוק "צדקתו עומדת לעד" (תהילים פרק קי"ב פסוק ט').
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ק'
 
משמעות וסימליות האות ק' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות ק' בכתב העברי הקדום היא כמעין קו שבראשו עיגול חצוי לשניים.
חלקה העליון של האות דומה לקוף של מחט. כלומר, לחור בראש שמחשילים בו את החוט.
ככל הנראה בכוונת האות ק'  להורות על תנועה מקיפה או על דבר – מה מקיף.
 
משמעות וסימליות האות ק' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
אחדות מן הדעות תולות באות ק' רעיונות העוסקים בבעל החיים הקרוי קוף. כך למשל , נתפסת ה"קוף" כחסרת יציבות כקוף או , אפילו כמייצגת את דינם של החטאים אשר סופם בתהליך גלגול – הנשמות הוא לרדת אל מדרגת הקוף.
דעות נוספת מגנות את הק' על שום שהיותה "מעוררת מהומות" וזאת בשל צורתה הפורצת את השורה ושואפת כלפי מטה.
נראה כי שמה הרע של האות הק' בא לה משמו של קין ואמות הקלון שהוטבע במצחו.
 
השימוש המאגי באות ק':
נראה כי אין כל סיבה להטיל דופי באות ק' ולו רק בשל היותה אות ה – קדושה וה – קודש.
לכן ניתן לחרוט אות זו על – גבי קמיע שמטרתו להגן על האדם מכל מיני פורעניות.   אפשר לחרטה בראשם של ראשי תבות כגון: קקיצמכהכ, המייצגים את הפסוק "קדוש קדוש קדוש השם צבאות מלוא כל הארץ כבודו " (ישעיהו פרק ו' פסוק ג').
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ר'
משמעות וסימליות האות ר' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות ר' בכתב העברי הקדום דומה לצורת הראש האנושי.
 
משמעות וסימליות האות ר' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
אחדות מן הדעות קושרות את ה – ר' אל ערך ירושה אך דעות אחרות רואות בה את הערך רש בכוונת עני.
גישה מסתייגת נוספת מייחסת את ה – ר' אל מילה : רשע.
גישה חיובית יותר רואה ב – ר' את הראש ומכאן את העם היהודי שהוא ראש לשאר אותות העולם.
 
השימוש המאגי באות ר':
האמת ניתן לאמר כי אין סיבה לנהוג באות "ריש" ביד כה קשה ולו רק בשל היותה אחת מאותיות המרכיבות את המילה תורה.
ניתן לחרוט את האות ר'  על – גבי קמיע שסגולתו להעניק רפואה שלימה לענוד אותו.
אפשר לחרוט את האות ר' על – גבי קמיע בראשם של ראשי תבות כגון: ר.י.ו.ה.ו.כ.ת.א, המייצגים את הפסוק "רפאני השם וארפא הושיעני ואיושעה כי תהילתי אתה" ( ירמיהו פרק י"ז פסוק י"ד ).
 
אפשר גם להשתמש בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה.
 
 
האות ש'
 
משמעות וסימליות האות ש' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות ש' בכתב הברי הקדום הייתה , ככל הנראה , כצורתה של שן בפי האדם.
 
משמעות וסימליות האות ש' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
ה"שין" מייצגת את שיני הרשעים שהקב"ה עתיד לעשות בהן (בשיניים ) שפטים.
ה- ש' היא בעלת שלשה ענפים שאין להם שורש , משל לשקר שאין לו רגליים.
גישה אוהדת יותר רואה ב – ש' את שלושת האבות. גישה זו מתבססת על שלושת אותיות ה "יוד" המרכיבות את חלקה העליון של האות ש'.
ברוח אוטפימית זו תולים ב – ש' את צורת הנחת התפילין של יד אות השם הקדוש: שדי.
 
השימוש המאגי באות ש':
חריטת האות ש' על – גבי קמיע מעניקה לעונד אותו טובה וברכה בכל אשר יפנה.
ניתן לחרוט את האות ש' על – גבי קמיע, בראשם של ראשי תבות כגון: ש.י.י.א.י.א, המייצגים את תפילת שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד.
 
אפשר גם להשתמש בתפילה זה כמנטרה בשעת מדיטציה ולאותה מטרה דומה. יצוין כי מדובר במנטרה רבת עוצמה.
 
האות ת'
 
משמעות וסימליות האות ת' על- פי המחקר המדעי:
צורת האות ת' בכתב העברי הקדום דומה לאות הלועזית X ומכאן הקשר בינה לבין המילה "תו" בהוראת סימן. "והתווית תו על מצחות האנשים" (יחזקאל פרק ט' פסוק ד').
הכוונה היא , ככל הנראה לסימן המתווה את גבולן של האותיות.
 
משמעות וסימליות האות ת' על- פי רעיונות קבליים ומיסטיים:
אל רגלה הכפופה של ה- ת' נקשרו פרושים המשווים אותה אל אדם הנאלץ לכפוף רגליו כאשר הוא בא ללמוד תורה.
דעה שונה בתכלית קושרת את האות ת' אל הערך תאווה , דווקא.
האות ת' היא התו וסימן החותם את תמונת כ"ב האותיות. אף חותמו של האל מסתיים באות ת' כפי שאנו למדים מן המילה: אמת.
דעה מקורית במיוחד אינה רואה ב – ת' את סוף פסוקן של האותיות. מדעה זו עולה כי במקור היו כ"ג אותיות ולא כ"ב. מתברר כי האות העשרים ושלש פרחה ונעלמה לה אך היא עתידה לשוב ביום אחרית הימים. שובה של האות העשרים ושלוש יבשר את הגאולה.
 
השימוש המאגי באות ת':
חריטת האות ת' על – גבי קמיע יוצרת קשר מיסטי בין העונד אותו לבין ארץ הקודש, שהיא הגבול הראשון והאחרון של היהודי.
ניתן לחרוט את האות ת' על – גבי קמיע בראשם של ראשי – תבות כגון: תללאלאאלאאיערש, המייצגים את הפסוק: " תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" ( תהילים קל"ז פסוק ו' ).
מדובר בפסוק המכיל סוגסטיה רבת עוצמה (תדבק לשוני לחכי) ולכן כדאי לשקול היטב בטרם משתמשים בפסוק זה כמנטרה בשעת מדיטציה.
 

 

לוח שנה 
© כל הזכויות שמורות ליהושע אוזן, אין לגולש רשות כלשהי להעתיק ו/או לעשות כל שימוש בתכנים, בתמונות ובשאר החומרים המופיעים באתר, אלא אם צוין אחרת.